פעם אחת ביקשתי משמעון שיכין לי משהו לאכול, זה לא קורה הרבה או יותר נכון לא קורה בכלל, אבל באותה הפעם כשעוד הייתי שכירה וחזרתי גמורה מהעבודה קיבלתי פיתה עם חומוס.
שמעון טוען שאם זה היה מספיק מעניין אותו הוא היה יכול להיות שף גדול. אני בכל מה שקשור לענייני האוכל נשארתי האחראית וטוב שכך.
ואז הגיע יוני.
אני גדלתי עם אימא בשלנית-על אז המטבח הוא מקום מאוד טבעי לי ומשתדלת לחשוף את יוני כמה שיותר והוא בהחלט אוהב את המטבח ונהנה מההכנות (את המתכון שלו למלפפונים חמוצים כבר בדקתם?). הוא עדיין לא יודע אבל בעוד כמה שנים הוא הולך להודות לי על זה.
בכל מקרה, כשהגיעה ההזדמנות לסדנת שוקולד אצל גליתא לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים – שילוב כל האהבות של כל אחד מאתנו – גם להכין וגם לאכול, גם מתוק וטעים, גם כייף וכמובן שגם פוטוגני. הזדמנות מעולה לסדנה משפחתית שכולם יוצאים בה מרוצים.
בפעם האחרונה שנסעתי להרפתקה ברחבי הארץ הופתעתי (שוב) לגלות עד כמה הכול באמת כל כך קרוב כאן, כלומר קרוב באופן יחסי. או אם נדייק את העניין הזה – לוקח לי שעה ורבע להגיע מפתח תקווה לתל אביב, אז מה זה שעה וחצי נסיעה אל הכנרת?
וכ מצאנו את עצמנו בטיול יום קליל ונחמד אל גליתא, חוות שוקולד מגניבה וצבעונית במיוחד בקיבוץ דגניה ב' לחופי הכנרת. היה חם. היה טעים. היה כיף. ובעיקר היה הרבה מאוד שוקולד.
גליתא – חוות השוקולד בקיבוץ דגניה
הביקור שלנו התחיל עם דילמה לגבי איזה פרויקט שוקולדי נרצה להכין, יוני פסק "אוטו" חד משמעית. מאוד מפתיע. משם המשכנו לחדר חשוך וממוזג כדי לצפות בסרט על איך הכול התחיל. הייתי סקפטית, בכל זאת סרט אינפורמטיבי לבן 3 וקצת זה טריקי, אבל גם זו הייתה לנו הפתעה כי למדנו עובדה שהלהיבה במיוחד את יוני – הכול מתחיל באפריקה! (רוב החברים הדמיוניים שלו מגיעים משם! אח, האושר!) אז את הפוקוס שלו הסרטון הזה מיד תפס.
למדנו על כל השלבים בתהליך הייצור מהיבשת הרחוקה ועד לחוות השוקולד של גליתא. עכשיו תדמיינו שאתם בני 3 ורואים סרט על מפלי שוקולד ואתם ממש מריחים אותו סביבכם. בהחלט אפשר להגיד שהיינו מוכנים להתחיל לעבוד.
נכנסנו לחדר הסדנאות ואל המדריכה החייכנית והסבלנית שלנו שהסבירה לכל אחד מאתנו את השלבים בעבודה, יוני היה שקוע בעיקר בשלב של לאכול את חומרי הגלם. הוא בדק לעומק איזה טעמים של שוקולד הולכים אחד עם השני, החיבור של השוקולד הלבן עם השוקולד החום ועם עוד קצת סוכריות צבעוניות כי למה לא ואם אפשר ישירות עם האצבע לפה היה בעיניו הכי מוצלח.
אבל אין לי תלונות, אני נהניתי להרכיב בעצמי את מכונית השוקולד של יוני 🙂
הוא בתמורה הכין לי סוכרית שוקולד על מקל. ואכל גם אותה.
ואם לרגע חשבנו שזה השיא של היום אז בדיוק כתבי חידה ויצאנו עם מפה אל חצר החווה כדי למצוא חיות נסתרות. יוני, שהיה בטוח שהוא נכנס לתוך פרק של דייגו מציל החיות, היה מאושר. זה גם החלק שהוא זכר הכי טוב מכל היום הזה. אני עדיין מקבלת ממנו חידות על חיות נסתרות.
ממש לפני הסוף, אחרי שפתרנו את כל החידות ומצאנו את האוצר האבוד, נכנסנו חזרה למזגן וקינחנו בגלידה מופלאה – ואני מדגישה מ-ו-פ-ל-א-ה! טבעית לגמרי, בלי חומרים משמרים, רק שוקולד, פירות ושמנת. עשו לעצמכם טובה ואל תוותרו על גלידת פירות היער.
אז אם אני צריכה לסכם את הביקור שלנו בגליתא אני בהחלט ממליצה. חוויה קלילה לכל המשפחה. היה נעים, נקי, מסודר והו כה טעים. פעילות חוויתית קצת שונה לחופש הגדול שההנאה בה מובטחת.
יוני מוסר: "אמא, זה היה לי ממש טעים לבוא לפה"
2 מחשבות על “ביקור מתוק בגליתא חוות השוקולד”
שכנעת אותי. ולא רק כי מדובר בשוקולד 😉
נראה ממש מגניב! תודה על ההמלצה