משהו שכן סיפרו לי ועדיין הפתיע אותי – ילדים חולים מלא!

כשאמרו לכם שבשנה הראשונה בגן הם תמיד חולים לא הקצינו את זה – הם באמת ת-מ-י-ד חולים!
הכנסנו את יוני למעון בגיל חצי שנה, בערך שבוע אחרי זה הוא התחיל להיות חולה. חום, נזלת, שיעול, דלקות עיניים, שילשולים… כל תסמיני ה'זה ויראלי' ה-הו כה מעצבן. אגב, יש לזה סיבה הגיונית, בגיל חצי שנה הגוף של התינוק כבר לא מקבל את הנוגדנים של האמא, אבל את זה אני יודעת רק עכשיו בדיעבד.

מחלות ילדים, מחלה ויראלית, ברונכיט
כואב לי 🙁

האבסורד בכל המצב הזה הוא שמצד אחד חופשת הלידה שלך היא 3 חודשים, אבל מצד שני עד גיל שנה את לא באמת יכולה לתת לתינוק תרופות שיקלו עליו אז לא כל כך הבנתי את הקונספט הזה.

אחרי כמה ביקורים במיון התברר שליוני יש ברונכיט כרונית, בגדול זה אומר שכל נזלת או התקררות קטנה אצלו מיד מתפתחת לחום גבוה והרבה דרמה שמצריכים אנטיביוטיקה, ואז מתחילים להטיח בך ביקורות, אז הנה לפניכם טעימה מן ה״פנינים״ שהוטחו בי ביומיים האחרונים:
לא פלא שהוא חולה, תראי איך את מלבישה אותו//אם היית מניקה הוא לא היה חולה//תראי איך הוא משתעל, צאי מהשאננות שלך וקחי אותו לרופא//נו, זה היה לך כל כך דחוף לשים אותו בגן? היית מחכה עוד קצת.
שיפוטיות היא דבר נהדר, בעיקר כשהיא מגיעה מאנשים שלא באמת מכירים אותי. אז אם יש עוד מישהו שרוצה לסובב עוד קצת את הסכין ולהגיד לי איזו אמא נוראה אני-לכו על זה, אני אמשיך לעשות כאילו לא אכפת לי בזמן שאתם ״בתמימות ומכוונה טובה, ותסלחי לי שאני אומרת אבל…״ שוברים אותי??

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>
איור: רעות בורץ

אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה