אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

כשאומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, תחשבו כמה מילים שווה איור אחד – חיים שלמים. זה הכח של איור בעיני. יש בו משהו מיוחד באיור שמצליח לתפוס את הרגע הכי אמיתי שיכול להיות מתוך כוונה מלאה שזה הרגע שרצינו להציג. רעות בורץ היא מאיירת, אנימטורית ויוצרת קומיקס שנתקלתי בה לראשונה באינסטגרם, מאז כל פוסט או סטורי שלה מזיז אצלי משהו. לרוב הוא יעלה חיוך של הזדהות, לפעמים ימעך לי את הלב, היו גם פעמים שהתעצבתי איתה.

האמהות שהיא מציגה היא הכי נקייה שיכולה להיות, ומתארת היום יום של כולנו. בכלליות אני מאמינה שהדרך הכי טובה להתמודד עם דברים היא לצחוק על עצמנו, וכשאנחנו רואות שאנחנו לא לבד בתוך הכאוס הזה הייאוש בהחלט נעשה יותר נוח. מזמינה אותך להכיר את רעות בורץ.

ספרי לי עלייך ועל המשפחה שלך

אני רעות בורץ, נשואה לאהרון ואמא של כפיר (13), סער (8), אורי (3) ועומר (חצי שנה).
רוב הזמן אני בעיקר עסוקה בלהאכיל את כולם, אבל בין האימהות לשינה, אני גם מאיירת, אנימטורית ויוצרת קומיקס. מאיירת סיפרי ילדים, מאיירת לעיתונות, בעלת טור מאוייר במגזין ליברל ויוצרת קומיקס על החיים. אנחנו גרים ביישובון קטן בתפר שבין השרון לשומרון. אני פרילאנסרית ועובדת בעיקר מהבית.

מה חשוב לך כשאת מאיירת איור חדש? מאיפה את מתחילה?

זו שאלה נהדרת. כשאני עובדת על איור או על קומיקס, אני בדרך כלל מתחילה מזיק של רעיון, תמונה יחידה שעולה לי בראש. זה יכול להיות מצחיק או מרגש. אני מגלגלת את הרעיון בראש ומפתחת אותו, בדרך כלל תוך כדי דברים אחרים – האכלות, מקלחות – ברגע שזה גורם ללב שלי לפעום ממש חזק, אז אני יודעת שיש לי משהו טוב. אם זה מרגש אותי או מצחיק אותי, בדרך כלל זה גם יעבוד החוצה, על אנשים אחרים.

מה הדבר שאת הכי אוהבת בעבודה שלך?

בכנות? הדבר שאני הכי אוהבת זה התגובות. כשאני יודעת שהצחקתי, שריגשתי, אפילו שעיצבנתי, שהצלחתי להפעיל אצל מישהו אחר את כפתור הרגש – ולא משנה איזה רגש זה- זה השלב שאני הכי הכי אוהבת. בשביל זה אני לפעמים מכריחה את עצמי להמשיך ליצור, כי גם אם אני עובדת תך כדי מחסום יצירתי ובסוף אני מקבלת תגובות הזדהות, זה שווה הכל.

פעם איירתי איזשהו איור בעקבות פיגוע, משהו שנגע בי עמוק, ואז קיבלתי מלא הודעות שהאיור עבר בקבוצות של אובדן הריון, כי הוא התקשר להן למה שהן עוברות. מישהי כתבה לי שבזכות האיור הזה, היא הרגישה הרבה פחות לבד. זה ריגש אותי ברמות מטורפות.

איך נראה אצלך השילוב בין אמהות ועבודה?

שאלת מיליון הדולר. גם היום, אחרי 13 שנות אימהות, אני מרגישה שאני עדיין מחפשת את הנוסחה המושלמת לשלב בין אימהות לקריירה.

לשמחתי (או שלא, עוד לא לגמרי סגורה על זה), בגלל שאני פרילאנסרית, יש לי את היכולת לקחת את הפרוייקטים שמתאימים ללוח הזמנים שלי ומשתלבים עם האימהות שלי.

אז אני משתדלת להקציב לעצמי שעות ספציפיות לעבודה ולעבוד בשתי משמרות – משמרת בוקר (מ-8 עד 15:00) ומשמרת ערב (מ-20:00 עד חצות) . אני ממש ממש משתדלת לא לעבוד בזמן שאני עם הילדים. מנסה לא לענות למיילים שקשורים לעבודה, לא לטלפונים, לא הודעות, אבל קשה מאוד להתנתק לגמרי. בעיקר בגלל שמאוד קשה להתנתק מהטלפון, אבל גם כי, בסופו של דבר, הילדים שלי הם ההשראה שלי להרבה מהאיורים והקומיקסים שלי .

למאיירת רחלי שלו יש איור מעולה של משולש שעל הקודקודים שלו כתובות המילים – בית מסודר, ילדים מאושרים, הורים שפויים ומתחת כתוב שרק שניים מהם יכולים להתקיים בו זמנית. אני מרגישה שאצלי, במקום בית מסודר, צריך להיות כתוב "קריירה מצליחה", כי אני כל הזמן במאבק הזה בין להיות אמא טובה ללהיות מאיירת טובה. תמיד אחד יבוא על חשבון השני ואם לא, אז השפיות שלי תעמוד בסכנה (וזה קורה לעיתים קרובות מידי).

מה את מתכננת לשנה הקרובה?

מתרגשת ממש לספר שאני עובדת על ספר קומיקס אישי, שמתאר את המסע שלנו להבאת ילד לעולם בטיפולי פוריות. מסע של 4 שנים מאוייר כקומיקס קצת מצחיק, קצת עצוב, קצת מרגש. מאוד מאוד מתרגשת מהעבודה עליו וממש מחכה לשחרר אותו לעולם. בינתיים אפשר לראות טיזרים ממנו באינסטגרם שלי.

איזה מתנה היית הכי רוצה לתת לכל אמא חדשה?

שלוש מתנות – האחת – חברה טובה שנמצאת פחות או יותר באותו השלב כמוך.

השנייה – עזרה בתשלום. חשוב חשוב חשוב. תעלימי את האגו ולכי תשלמי לבת של השכנה שתבוא להחזיק את התינוק לחצי שעה ולכי לישון. בשביל השפיות שלך.

השלישית – להתעלם מרגשי האשמה. זה נשמע כל כך קל, אבל זה כל כך לא פשוט. אחד הדברים שמלווים אותי מהרגע שנהייתי אמא ועד היום הם רגשות האשמה – אני לא אמא מספיק טובה, אני לא מקדישה להם מספיק זמן, אני לא מספיק ולא מספיק ולא מספיק. אז זהו, שאת כן. את אמא נהדרת ואת בדיוק בדיוק מה שהילד שלך צריך.

האם יש מישהי (dead or alive) שהיית רוצה להעביר לה אליה את השאלון ולגלות איזו אמא היא?

אליזבת' מלכת אנגליה וגולדה מאיר XD. ממש מעניין אותי לגלות איך נראית האימהות של נשים כל כך טוטאליות וחזקות.

את רעות תוכלי לפגוש באינסטגרם שלה – comicsgirl@, משם גם לקוחים כל האיורים שמלווים את הפוסט.

*5 שאלות הוא המקום שלי להכיר אימהות כמוני. אימהות עצמאיות, בעלות עסק, שמשלבות עבודה עם משפחה ועושות את ההכי טוב שלהן. למה 5 שאלות? כי למי יש זמן ליותר מזה?! אבל לפעמים נסחפים לתוך המילים, אז בטח תמצאו כאן גם שיחות קצת יותר ארוכות.

גם את אמא כמוני? רוצה לענות על 5 שאלות? תכתבי לי – chen@whydidntyoutellme.co.il

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

giphy.com

המתנות (השוות באמת) שכל אמא טרייה תשמח לקבל

האם יש מניע חבוי בצורה לא אלגנטית בעליל מאחורי הפוסט הזה? אולי. האם אני הולכת לשלוח אותו למשפחה הקרובה בקטע של "אני רק מניחה את זה פה ותבינו מזה מה שתבינו"? לא מכחישה ולא מאשרת. ובמילים אחרות – מארז עוגות/פירות/שוקולדים זה ממש נחמד אבל החודשים האחרונים לימדו אותי שצריך לעשות מהלימונים לימונדה ומסוכרת ההריון שלי – מוחיטו.

קראי עוד >>
יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה