קניתי השבוע קמח חומוס. אין דבר שמעצבן אותי יותר ממתכונים שמופיעים בהם מוצרים כמו קמח חומוס. או קמח עדשים. או פולנטה (למרות שזה אקזוטי יותר בעיני). בקיצור, קניתי קמח חומוס, הכנתי פשטידה והיה לי גם די טעים. הפכתי ברגע אחד להיות מהאנשים האלו. אנשי הקמח חומוס. אבל נשבעתי לעצמי שאני לא אגיע לכוסמת. מבטיחה. עד כאן. יש גבול.
אז קמח חומוס או במילים אחרות – סוכרת הריון!
כן כן, שבוע 28 והצטרפתי למשפחה חדשה. בתור היפראמזסית העמסת סוכר זו הבדיקה שהכי חששתי ממנה. ידעתי שמעבר לזה שזו בדיקה דיי דוחה היא גם הולכת ממש לכאוב ולצרוב בושט הפצועה שלי. ניסיתי לשכנע את רופא הנשים שלי לעשות ניטור סוכר במקום, אבל הוא העדיף שננסה קודם את הגוד אולד פאשן וואי של לשתות תרכיז סוכר דוחה.
אם עדיין לא עברת בדיקת העמסת סוכר אז אני יכולה להגיד לך שבדיעבד זה לא היה כזה נורא, זה כן כאב וצרב, אבל זה היה נסבל באופן יחסי – כמו לשתות לימונדה ממש גרועה על הבוקר. ובגלל שאני כזו בת מזל זכיתי להינות מהתענוג הזה פעמיים כי הבדיקה של ה-50 יצאה גבוהה אז עוברים לבדיקה המתישה בהיסטוריה (בהתאם להריון הארוך בהיסטוריה) העמסת סוכר 100.
אז אני גבולית, זה דורש מעקב ופיקוח ולכן עכשיו אני דוקרת את עצמי 6 פעמים ביום ואוכלת פשטידות מקמח חומוס.
העניין המוזר כאן הוא שמתחילת ההריון יש לי חשקים מטורפים למתוק, ואני ממש לא אוהבת מתוק. אז אני תוהה אם הגוף ניסה לאותת לי "תצברי מאגרים". ומעבר להלם הראשוני והחשש שאין לי מה לאכול כי התזונה שלי עד עכשיו מורכבת מפחמימות עם פחמימות ועוד קצת פחמימות כי הן בערך בין הדברים הבודדים שמתיישבים לי בצורה סבירה בבטן בלי לתסוס ולחזור למעלה, לפתע גיליתי, בהפתעה גמורה ובזכות קבוצת הפייסבוק הנהדרת שצירפו אותי אליה "הריון מתוק- סוכרת הריון", שתפריט של סכרת הריון הוא ממש לא דיאטה, הוא ממש לא עצוב, הוא ממש לא שייק חסה, והוא אפילו דיי סבבה.
מה מותר ומה אסור?
ההנחיות הראשונות, מעבר למרשם לגלוקומטר החביב, הן ללכת לדיאטנית ולקבל תפריט מתאים בהתאם להגבלות שלך, כמובן שכל מקרה לגופו וכל אחת עם התפריט שמתאים לה – אנא ממך, אל תורידי תפריטים מהאינטרנט ואל תקחי מחברה, זה ממש חשוב שיהיה מותאם לך ולתוצאות בדיקות הדם שלך.
בנוסף, יש רמות שונות של סוכרת הריון, וחשוב שתביני איפה את נמצאת. חשוב גם לעקוב ולראות אם המצב משתנה בהתאם לשבועות ההריון שלך ובהתאם להרכב הארוחות שלך. מה שמקפיץ סוכר אצל אחד לא בהכרח יקפיץ סוכר אצל אחרת. ועדיין, יש את הדברים הבסיסיים שעליהם נוותר – פחמימות ריקות, מזון מעובד, סוכרים.
אני מסוג האנשים שצריכים להבין מה הם עושים, למצוא את ההיגיון שמאחורי הפעולות שלי. קשה לי אמירות כמו "זה מה יש" או "תתמודדי". אם בהתמודדות שלי עם ההיפראמזיס, הקודם והנוכחי, נאמר לי שהעובר מקבל את כל מה שהוא צריך ממני והחוסרים הם אצלי ולא אצלו/ה אז הפעם עם הסוכרת הנזק שיכול להיגרם הוא ישירות לעובר – רעלת, משקל גבוה, לידה מוקדמת. זה הרבה יותר מלחיץ. ומאחר ואנחנו מדברים על תקופת זמן קצרה יחסית אז אין לי גם ממש זמן לעגל פינות ולוותר לעצמי, מה שהיה בעצם הזרז שלי ללנסות להבין מה קורה אצלי בגוף ואיך אני ניגשת לזה.
אני הגעתי לדיאטנית שלי עם ידע מאוד בסיסי וצר בכל מה שקשור להרכב התזונה – פשוט חתכתי את הפחמימות בצורה גורפת. מה שלא ידעתי, ואת זה הבנתי רק אחרי שיחה איתה והמשך של מחקר בבית, זה שהפחמימות הן מקור האנרגיה הכי זמין לגוף ולכן אין באמת צורך להוציא אותן מהתפריט. מה כן צריך? איזון. וזו הייתה ההנחיה הגורפת לגבי התזונה.
אז את הפחמימות אנחנו נחלק ל-2 קבוצות – פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן בעצם הסוכרים. לא תורמות יותר מידי לגוף מעבר לגלוקוז (סוכר) שבמצב של סוכרת הגוף מתקשה לפרק אותו וזה משבש את מאזן הסוכרים בדם. אבל הפחמימות המורכבות יתנו לנו גם מינרלים, ויטמינים וסיבים תזונתיים שגורמים לנו, בין היתר, לתחושת שובע.
אחד הדברים המפתיעים בקשר לפחמימות הוא שיש כל כך הרבה מאכלים שלא ידעתי בכלל שהם נחשבים לפחמימה עד שהגעתי לחפור בסוכרת. מה למשל? מעבר למאפים, אורז ותפוח אדמה יכנסו שם גם קטניות, פירות, מיצים מתוקים, מוצרי חלב מסויימים וחלק מהירקות.
ובחזרה לפחמימות המורכבות – ההנחיה שאני קיבלתי, ודי עודדה אותי, היא שאין צורך לוותר ולהוציא מהתפריט את הפסטה שאני כל כך אוהבת, אבל כן להוריד בכמות שלה במנה, וכדי שאני גם אצליח לשבוע מכמות קטנה שכזו אז לשלב בארוחה עוד סיבים (אק"א ירקות), שומן וחלבון.
ומה הלאה?
להתמיד בתפריט שהדיאטנית הציעה ובזמן הזה לקבוע תור למרפאת הריון בסיכון ולהתחיל מעקב עוברי. וכמו כל דבר ברפואה הציבורית שלנו – זה לוקח זמן אז תקבעי תור כמה שיותר מוקדם. אם את רואה שבמהלך הניטורים שלך ולמרות השמירה על התפריט הסוכר שלך עדיין לא מאוזן אז לפנות למרפאה עם תוצאות הניטורים ולנסות להקדים. חשוב שוב לזכור שמדובר בטווח זמן קצר יחסית אז חשוב להיות עם היד על הדופק.
כמובן שמים בכמות מספקת זה תמיד מומלץ, וזה משהו שאני נאבקת איתו עדיין בגלל הבחילות. אני לא מצליחה לשתות בכמות מספיק טובה. לפני שבוע קיבלתי עירוי של ברזל ויחד איתו 3 מנות של נוזלים ורק אז הרגשתי את ההבדל העצום שיש לכמות סבירה של נוזלים על הגוף.
וזוכרת את החשק הלא מוסבר שלי למתוק? אז מצאתי את התשובה גם לזה שעשתה לי סדר והיגיון בהתחשב במצב – אני היפראמזסית, הגוף שלי מותש, עייף, רעב וחסר אנרגיה. וכשלגוף חסר אנרגיה הוא מחפש אותה בצורה הזמינה ביותר – הפחמימות המתוקות (חד סוכרים). אז זה לא קרייב הריון משוגע, וכן, כמו שחשבתי – הגוף שלי מאותת לי ועכשיו אני לפחות יודעת להקשיב לו.
