שלי עד חצות / ל. קלייפס

רומן רומנטי זה טוב. רומן רומנטי-היסטורי זה כבר מעולה.
תחשבו ג'ין אוסטן מבחינת האווירה והתקופה, תוסיפו לשם דמות ראשית נשית, פמיניסטית, חזקה, אישה-אישה, כזאת שגברים לא יגידו לה מה לעשות, ואז תכניסו גבר צועני יפה ששובר לה את המוסכמות. וסקס. יש יותר טוב מזה? איך אני אוהבת!

שלי-עד-חצות

אז 'שלי עד חצות' הוא רומן קליל, סוחף וכייפי לקריאה. אמיליה האת'ווי היא כזו שויתרה על מוסד הנישואים ממרום גילה (26 כזה..קשישה), הוריה נפטרו והיא לוקחת על עצמה לשמור על המשפחה ואת עצמה משאירה מאחור.
היא לא עושה מעצמה מסכנה, היא אישה חזקה ודעתנית, פמיניסטית של המאה ה-18.

ואז מגיע קאם רוהן, צועני שחום עם עגילים וטבעות זהב וכל החומות שלה מתחילות לאט לאט להיסדק.
סיפור האהבה שלהם הוא סיפור שמצליח להתגבר על דעות קדומות ומעמדות, כזה שאם לא היו מזכירים לנו שמדובר באחוזות, סוסים ושמלות מחוך היינו בקלות יכולים לשייך לתקופה המודרנית.
יש בו את כל מה שצריך בשביל רומן מנצח – רומנטיקה, מתח, הומור, שנינות, סקס מטורף ואהבה גדולה.

תקציר:

אמיליה האת'ווי לא דמיינה איזה חיים סוערים ממתינים לה באחוזה הכפרית המתפוררת שבה עברה המשפחה להתגורר. אחיה ההולל ירש תואר אצולה ובית מידות, אבל לא את הכסף הנדרש לשיפוץ ואמיליה מצאה את עצמה מתקשה לטפל בו ובשתי אחיותיהן הצעירות.

אלא שאז נכנס לחייה קאם רוהן. צועני שחום ויפה עד כאב, המצית את דמיונה, וגם את התשוקות שמעולם לא ידעה שיש בה. האם היפהפייה האנגלית השברירית תצליח לרסן את הגבר הפראי שכבש את לבה וגופה, או שהוא ישכנע אותה להצטרף אליו למסע באפלת הלילה על גבי סוס מכונף?

הוצאת א(ה)בות

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>
איור: רעות בורץ

אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה