אתמול פתחתי את הבוקר שלי עם הידיעה המאוד לא אינטליגנטית, עם כל הכבוד לאותו הפרופסור, על נשים ודיכאון לאחר לידה בזמן הקורונה, על כך שיש פחות דיווחים על דיכאון לאחר לידה אצל נשים שילדו בזמן הקורונה. המסקנה המתבקשת היא שהן עסוקות בדברים מהותיים יותר כרגע, ויש להן פחות זמן לדכדוך ללא סיבה. חשוב לציין שהמאוחר יותר המאמר נערך בניסיון להיות קצת פחות מקומם.
למזלי, לא חווית דיכאון לאחר לידה, אבל את תחושת הזילזול וההקטנה שנשים חוות מצוותים רפואיים חוויתי בהחלט.
היום, 15.5.2020, אנחנו מציינות את יום המודעות להיפראמזיס גראבידרום, אותה מחלת הריון ש״זכיתי״ להיות בין 3% מהנשים שחולות בה במהלך ההריון שלהן. אתם יכולים כבר לנחש למה הזילזול מהידיעה הנ״ל כל כך הרגיז אותי.
כבר כתבתי כמה פעמים על ההיפראמזיס שלי, ואמנם עברו כבר 5 שנים מאז ההריון עם יוני, אבל זה נושא שעדיין מעסיק אותי ברמה היום-יומית. מתישהו הרי אני רוצה שיהיו ליוני אח או אחות. זו עבודה נפשית יום יומית להכין את עצמי לרגע שאני אגיד לעצמי – קדימה, תפלי.
אז היפר-אמזיס גראבידרום, נשמע קצת כמו שם של פרח, הוא בעצם גיהנום. תדמיינו לכן שברגע כל מה שאתן מכירות נשלל מכן – אוכל, שתיה, מקלחת, עבודה, ילדים. זה אתן, הושט הפצועה והמדממת שלכן, והדלי. אם את בת מזל אז תספיקי להגיע לפעמים לאסלה.
ותדמיינו לכן שאתן חייבות בתחושה של חוסר שליטה מוחלט, מורעבות, מיובשות, מותשות, כואבות ומתחננות לעזרה והתשובה שאתן מקבלות מאלו שתפקידם להקל ולעזור ולרפא היא ״זה בראש שלך״.
הריון הוא באמת קסם מופלא שכזה, אבל זה לא אומר שהוא עובר על כל אחת באותו האופן. ואם נחזור לרגע לאותה הידיעה ואותו דיכאון, אם היו חושבים לרגע לשאול נשים לגבי הסיבה לירידה בתסמיני הדיכאון יש מצב טוב שהן היו אומרות להם שזה קשור לעובדה שפתאום הן לא לבד, יש להם תמיכה ואוזן קשבת. ויש מצב, אפילו שדי השלמנו עם העובדה שאין להיפראמזיס תרופה, אם היו שואלים אותנו מה יכול אולי להקל התשובה שלנו תהיה זהה – שלא נהיה לבד בזה. שנקבל תמיכה ואוזן קשבת מהסביבה ומהצוותים הרפואיים.
שלא יגידו לנו שאנחנו מפונקות.
מדמיינות.
תפסיקי לחשוב על זה.
את יודעת כמה נשים היו מתות להיות במקומך?
כולן מקיאות בהריון.
את לא מיוחדת.
תאכלי ארטיק/קרקר/ג'ינג'ר/לימון.
תעשי הפלה.
אם אתן מכירות נשים שסובלות מתסמינים דומים – בחילות והקאות מרובות וקיצוניות בזמן ההריון, תגידו להן שהן לא לבד ותספרו להן על הקהילה המדהימה של הנשים הכי חזקות שאני מכירה – היפראמזיס גראבידרום – קבוצת תמיכה.
