כל כך הרבה פעמים ניסיתי לגדל צמחים וזה פשוט לא עבד ביננו. אפילו קקטוסים הצלחתי לחסל. כל עציץ שהגיע לכאן התייבש או נרקב או פשוט עבר הלאה מחשש לחייו. זה בהחלט לא הם – זו אני.

לפני 3 חודשים החלטתי שדי נמאס לי מהתואר "רוצחת צמחים" והגיע הזמן לעשות שינוי. לקחתי מאמא שלי כמה ענפים של פוטוס (את זה גיליתי רק בדיעבד) שמתי במים ואמרתי לו – גדל!
הוא לא הקשיב. אבל הוא גם לא מת. חצי נחמה.

ואז מצאתי חתיכת קקטוס שבור בדרך מהגן, אספתי אותו אליי, שמתי במים ואמרתי לו – תקשיב, תהיה איתי רגע, אנחנו יכולים לעשות את זה – תגדל!
ותראו מה זה! לקח לו איזה חודש אבל הוא הוציא שורשים!!! מה שמיד הרים את רמות ההתלהבות שלי והאמונה בחברו הפוטוס, המשכתי להמתין ומפה לשם אחרי חודשיים גם הוא התחיל להוציא שורשים.
מרוצחת צמחים הפכתי לאמא גאה ל-2 ייחורים מוצלחים במיוחד (גם את זה למדתי רק בדיעבד).

משם המשכתי לשתילה של הקקטוס באדמה, את הפוטוס השארתי במים שימשיך להוציא שורשים רציניים יותר וקיבלתי זרוע שלישית של צמח (ששמו עדיין לא ידוע לי) מאמא שלי לניסיון. אותו כבר שתלתי ישר באדמה כי כבר היו לו שורשים. וחיכיתי.
חודש מאוחר יותר הקקטוס שלי כמעט והכפיל את הגודל שלו, הצמח המסתורי התחיל להוציא עלים חדשים והפוטוס… הוא עדיין לוקח את הזמן ומוציא שורשים לאט אבל בטוח.

הביטחון שלי מול גידול צמחים התחיל להתחזק והרגשתי מוכנה להכניס עוד כמה חברים הביתה, אז כדי שאני לא אחזור על טעויות מהעבר, וגם כי אני אוהבת להבין את ההגיון שמאחורי דברים, התחלתי לחפור על נושא צמחי הבית, וגיליתי שיש עיקרון שדי חוזר על עצמו אצל הצמחים – אור, מים, ניקוז.

אור

בעניין הזה הופתעתי לגלות שאור טוב הוא לאו דווקא שמש ישירה. אצלנו החלון צפוני ושמש ישירה יש רק בנקודה מאוד ספציפית אחת בזריחה, הייתי בטוחה שזה חיסרון אבל מסתבר שממש לא. שמש ישירה עלולה לשרוף את העלים של הצמחים, אבל אור יום הוא מצויין. שמש ישירה תתאים יותר לקקטוסים ולסוקולנטים (צמחי מדבר, אז מן הסתם).
למה האור חשוב לצמחים? פוטוסינתזה! צמחים "אוכלים" אור וממנו מקבלים את האנרגיה שהם צריכים כדי להתפתח.

מים

הנה עוד משהו מעניין שלמדתי – רוב הצמחים לא מתים מהתייבשות, אלא בדיוק ההפך – הם מתים מעודף מים. לכל צמח יש את ההעדפות שלו אבל לרוב זה יהיה להשקות כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה. במקרים מסויימים צריך לחכות שהאדמה תתייבש לגמרי (כמו בקקטוסים, סוקולנטים וסנסוויריה למשל).
בנושא של המים אני העדפתי ללכת על צמחים שתנאי ההשקיה שלהם דומים פחות או יותר, זה מקל עלי את ההתנהלות מולם. בערך.

ניקוז

באותו הקשר של המים, הניקוז של הכלי בו הצמח יושב הוא מאוד חשוב. אם לכלי אין ניקוז אז המים מההשקיה נאגרים בתחתית וגורמים לשורשים להירקב. אם יש לכן כלי עם חור לניקוז המים אז יש מצב שהוא עומד על צלחת או תחתית כלשהי ובמקרה כזה כדאי לשים לב שהמים שניקזים ממנו לא נאגרים בתחתית, לכן ממש כדאי לרוקן אותה.

בכל מקרה, תמיד כדאי להתייעץ עם המשתלה או יודעי דבר אחרים לגבי הטיפול בכל צמח ואילו תנאים מתאימים לו.

עכשיו, אם נחזור לרגע לעניין הזה שביקשתי מהצמחים לא למות, ואני יודעת שזה נשמע מטופש שאומרים לנו לדבר אל הצמחים אז מסתבר שיש לזה גם הסבר מדעי – כשאנחנו מדברים אנחנו פולטים פחמן דו חמצני, ואתם יודעים מי קולטים פחמן דו-חמצני מהאוויר? נכון! צמחים. אז מסתבר שכשאנחנו מדברים ונושמים עליהם זה ממריץ את מחזור חילוף הגזים שלהם. רואות? לא מוזר בכלל.

הצמחים שהצטרפו אלינו ואיך לטפל בהם

אני חייבת כמובן לציין שאת כל השלל אני חולקת עם יוני שממש מקפיד לבדוק את הצמחים בכל בוקר ואפילו שיחרר חלק מפינת המשחקים שלו כדי שיהיה להם מקום. הוא נתן להם שמות ואפילו הוסיף כמה משלו לאוסף – בכל זאת, ט"ו בשבט היה בפתח. הוא קיבל על עצמו את התפקיד להשקות כשאני מתזכרת אותו ומתלהב מכל ניצן חדש שצץ לו. מבלי לשים לב יצרנו לעצמו פרוייקט משותף.

פפרומיה

אז מסתבר שלפפרומיה יש אלפי תתי זנים, זו משפחה די פסיכית. יש גדולים וקטנים, כאלה שצומחים לגובה וכאלה שנשפכים לרצפה, מה שרק תרצו – יש להם. העלים שלהם בשרניים ומלאי מים, זה כבר מרמז לנו על ההשקיה שלהם – פעם ב… כשהאדמה יבשה. אוהבת אור בינוני, לא חזק מידי, ולא שמש ישירה.

קלתיאה

רכשתי ללא ידיעתי 2 מהמשפחה הזו כי יש לי חולשה לוורוד, זה צמח שקרא לי לקחת אותו. הראשון הוא קלתיאה אורנתה, יש לו עלים ירוקים עם פסים ורודים והוא כל כך יפה, כמו ציור שיושב לי על המדף. השני הוא קלתיאה אינסיגניס, יש לו עלים ארוכים יותר שבצד אחד הם בגוונים של ירק כהה ובהיר ובצד השני הם סגולים. בשעות הערב העלים שלו מעט נסגרים ואז אפשר לראות את כל הסגול המהמם הזה. קסם של צמח.

עכשיו, אין סיכוי שאני אזכור את השמות המדוייקים אז נקצר לקלתיאה ונספר לכן שהן סופר מפונקות. היום, בדיעבד, אין שום סיכוי שהייתי מתחילה איתן.
בשבועיים שצמד הקלתיאות היו אצלי למדתי שהן אוהבות רק מים מזוקקים, הן רגישות למלחים שבמי הברז ואז העלים שלהן מתחילים להתייבש ולהיראות שרופים. ואם זה לא מספיק אז מדובר בצמחים טרופיים שצריכים המון לחות אז מעבר להשקיה צריך גם לרסס את העלים של הנסיכות בכל בוקר ומידי פעם לנגב מהעלים אבק.

מה עוד? אוהבות אור, אבל לא שמש. שמש ישירה תשרוף להן את העלים.
ההשקיה שלהן משתנה בהתאם למזג האוויר, אבל בגדול כשהשכבה העליונה מתייבשת זה הזמן להשקות.

סנסיווריה

נראה לי אולי כמו הטרנד הכי לוהט אצל מעצבי הפנים, אני רואה אותה בכל תמונה בערך וזה מצחיק כי זה די צמח שהייתי רואה בחצרות של הבניינים בילדותי אי שם בשנות ה-80. אז יופי של קאמבק.
הטיפול בה די פשוט כי היא מאוד חזקה ועמידה – להשקות רק כשיבש לה (וזה יכול להיות גם אחת לחודש-חודשיים, תלוי במזג האוויר), ומסתדרת די טוב בכל תנאי תאורה – אור, צל שמש. היא סבבה. יש מצב שאני אקח לי אחת גם לחדר השינה.

פוטוס

יש מלא סוגים לפוטוס, אצלי יש פוטוס זהוב שקיבלתי מאמא (נו, ההוא שבגללו כל זה התחיל) ופוטוס מגוון שקניתי במשתלה. מה שמשותף לכל המשפחה הזו היא העובדה שמדובר בצמח סופר חזק וסופר עמיד. אם אתן מתחילות להתעניין בצמחים – אז זה הבחור בשבילכן.
אפשר לגדל אותו מייחורים במים ואפשר לשתול אותו באדמה (ואז להשקות כשהקרקע יבשה). הוא ירגיש בנוח גם במקומות מוצלים וחשוכים. הוא מתפרש ומתרחב לו ואז די מהר מקבלים צמח עם נפח מרשים ואז אנחנו מרגישות שאנחנו כל יכולות. הידד.

מונסטרה מאנקי

המונסטרה היא משפחה של צמחים טרופיים ממש מרשימים עם עלים גדולים ומחוררים. המאנקי שלי עדיין קטנטן, אבל יש לו פוטנציאל ואני מאמינה בו לגמרי ?
הם אוהבים אור, לא שמש ישירה, ומשקים כשהשכבה העליונה של האדמה יבשה (תלוי במזג האוויר, בערך כל 10 ימים). כשקיבלתי אותו מאוד הלחיץ אותי שיצאו לו טיפות מים מהעלים, כאילו הוא מזיע – בדקתי וזה נורמלי, למקרה ותהיתם. אם יש למישהי הסבר ללמה זה קורה אשמח לשמוע.

פיקוס כינורי

הגעתי אליו עם מעט חששות כי הוא גדול יחסית וזה קצת מרגיש לי כמו לדאוג לעץ, אבל הבטיחו לי שהוא נהדר לבית, שהוא מסתדר גם באור וגם בצל ושההשקיה שלו היא לא טרחנית – כשהאדמה מתייבשת.
אבל מה גיליתי? שהוא קצת מפונק. הוא מעדיף להיות בודד ולא עם צמחים אחרים, ובגלל שטח הפנים הגדול של העלים שלו אז צריך לנקות ממנו אבק (ואני גרה על הכביש, זה מלא אבק!). יש לו מזל שהוא כזה יפה ומרשים.

סביון כדורי

זה רק הצמח היפה בעולם. באנגלית קוראים לו string of pearls וזה תיאור מאוד רומנטי ומאוד נכון. הוא נראה עדין אבל השמועות אומרות שהוא אחד הצמחים העמידים שיש – לגבי זה יש לי ספקות כי כל תנועה קטנה לידו מפילה לו כדורון. מעבר לעדינות שלו הוא צמח שלא כל כך חובב מים, הכדורים שלו מלאים בהם ולכן לא דורש השקיה לאורך זמן – בחורף פעם ב-3 שבועות, בקיץ קצת יותר, תלוי במיקום. יותר מידי מים יגרמו לשורשים שלו להירקב וחבל, כי הוא ממש יפה. הוא גם אוהב אור ושמש אז יתאים גם לבית וגם בחוץ.
דבר שחשוב לדעת עליו – הוא רעיל. אם יש לכם בעלי חיים ו/או ילדים קטנים בבית אז להרחיק למקום גבוה שאין אליו גישה.

בטטה

בזמן כתיבת שורות אלו הבטטה שלי עדיין בטטה ולא צמח, אבל בעזרת המדריך הנפלא לגידול בטטה של לקוחה אהובה וחברה נפלאה מיטל אשכנזי-פומרנץ אני די אופטימית לגביה.
בפעם הקודמת שניסיתי להשריש בטטה קיבלתי בטטה רקובה ואפס שורשים. ובפעם אחרת עם בטטה אחרת עד שהיא הצליחה להוציא שורשים ועלים היא הותקפה ע"י קמחיות, שזה טפיל לבן ומבאס (שגם עובר מצמח לצמח אז תיזהרו ממנו). אז לגבי הבטטה אני אמשיך לעדכן.
אגב, למיטל יש גם מדריך לטיפול בצמחי בית אז כדאי לכם להציץ.

אז במי עוד נעזרתי?

שניה לפני שקפצתי לביקור במשתלה התייעצתי עם אפרת אביגיל בשארי, חברה וחובבת צמחי בית, שנתנה לי רשימה של צמחי בית שכדאי להתחיל איתם, אז יצאתי לדרך עם תוכנית פעולה יותר מבוססת.

משתלת נווה ירק – את דריסת הרגל הראשונה עשיתי אצלהם. הם הסבירו לי איזה צמחים מתאימים לתנאי הגידול שיש אצלנו בבית (המון אור, ללא שמש ישירה). יש שם צוות ממש נחמד וסבלני ומבחר עצום של צמחים מכל הסוגים והמינים.

קהילת אורבן ג'ונגל בפייסבוק – שפע של מידע, עצות טובות ופתרון בעיות מחברי הקהילה. רק מלקרוא שאלות של אחרים למדתי המון.

הבלוג של מיקה יסוד – אורבן ג'ונגל – מיקה היא המייסדת של קהילת אורבן ג'ונגל ובבלוג שלה יש המון מידע על צמחי בית.

הבלוג של Hygge TLV – יש להן שם סדרת פוסטים על ייחורים שעושים המון סדר למתחילות ולמתקדמות יותר.

הספר גינה להשכיר –

יוטיוב כמובן – 2 ערוצים מאוד מוצלחים (ומרתקים אפילו) שהתחלתי לעקוב אחריהם הם: פלנטרינה ( PLANTERINA) – שהיא אמנדה סוויצר, בחורה מצחיקה במיוחד שיש לה משתלה ואהבה גדולה לצמחים. והשניה היא סאמר ריין אואקס ( Summer Rayne Oakes) – אנטמולוגית ומדענית איכות הסביבה עם רזומה ממש מרשים (כי ברור שהלכתי וחפרתי עליה בכל מקום אפשרי). אצל שתיהן תמצאו מלא מלא מלא מידע, הדרכות וטיפים על צמחים.

הנה לדוגמה סרטון נהדר של פלנטרינה על 15 טעויות שאנחנו עושים עם צמחי בית (אני עשיתי בערך כל טעות אפשרית ברשימה הזו) :

וגם באינסטגרם שלי אני מתקילה את העוקבות שלי בשאלות בסטוריז שלי ומקבלת המון עצות מצויינות.

וכעת נשארתי עם אתגר שלא הצלחתי לפצח (אבל אמרו לי להאשים את החורף ולא את עצמי, אני בספק אבל נניח) – להנביט גלעין של אבוקדו. אני לא יודעת למה, אבל זה נראה כמו הדבר הכי קל ופשוט שיכול להיות, כולם מצליחים להנביט – שמים במים ובום – שורשים, ענפים, עלים. אצלי זה פחות עבד, גם אחרי כמה חודשים הגלעין (וניסתי כמה במקביל) נשאר כמו שהוא.