שטום / ג'ם לסטר

אחרי שקראתי את 'שטום' הבנתי שכל מה שידעתי על אוטיזם הוא אחוז קטן מהאמת, אחוז קטן בסקאלה הרחבה והכואבת הזו.
הרי לא חסרים ספרים על אוטיסטים, מ'המקרה מוזר של הכלב בשעת לילה מאוחרת' ועד 'פרוייקט רוזי', כולם מציגים את הילדים האוטיסטים כסוג של עילוי, גאונים עם כישרון יוצא דופן. ואז בא 'שטום' ושם לנו מראה אמיתית לאיך מתפקדת, או לא מתפקדת, משפחה לילד אוטיסט. איך מתמודדים, מה הקשיים ועד כמה עמוקים המשברים.
זה ספר קשה ומרגש, ציני ומצחיק, ובעיקר כל כך אמיתי.
ספר שבו דמות אחת, בלי לומר מילה לאורך כל הספר, כל כך חזקה ומשמעותית.

שטום, ג'ם לסטר

אז 'שטום', ביידיש -אילם, מספר על מלחמה בבירוקרטיה, על הורים שנלחמים כדי לקבל את הטוב ביותר בשביל הילד שלהם, על זוגיות שמתפרקת, ועל 3 דורות גברים עם בעיות תקשורות עמוקות.
הוא מעורר כעס וחמלה ותחושות הזדהות שלפעמים המצב כל כך רע שאין לך שום חשק להתמודד איתו. יש פה מציאות מכוערת ודמויות שרוטות בלי שום ניסיון ליפות את הסיפור.
והוא מרגש. ומומלץ.

*גילוי נאות: את הכריכה עיצבתי אני.
הוצאת תמיר//סנדיק.

תקציר:

בן ואמה ג’ול כורעים תחת נטל הטיפול בבנם האוטיסט, ג’ונה, ונאחזים בתקווה שיצליחו להכניס את ג’ונה לבית ספר בתנאי פנימייה, שתואם את מצבו ואת צרכיו. אלא שאותו מוסד נמצא, לרוע המזל, מחוץ לגבולות הרובע שבו הם מתגוררים. כדי להגדיל את סיכוייהם לנצח במאבק משפטי בלתי נמנע, מציעה אמה לזייף פרידה ולהציג בפני בית המשפט תמונה של אב יחידני הנאבק לגדל את בנו הנכה לבד. החלטה אסטרטגית זו מחזירה את בן להתגורר בבית אביו המזדקן, גיאורג. וכך, בבית קטן בצפון לונדון מוצאים את עצמם יחד שלושה דורות של גברים לא מתקשרים – אחד שאינו מסוגל ושניים שאינם רוצים.

בספר הביכורים שלו מגולל ג’ם לסטר סיפור על אבות ובנים, על אוטיזם בתפקוד נמוך ועל מערכות יחסים בתפקוד נמוך עוד יותר. שטום הוא רומן ביכורים מלא עוצמה, משעשע, מריר ושובר לב ומעל לכול זהו ספר על היכולת למחול ולמצוא קרן אור באפלה החשוכה ביותר.

רומן מרשים … שלוקח את הקורא לרכבת הרים עוצרת נשימה בין פאתוס, קומדיה וכעס (The Guaridan)

“מצחיק ושובר לב בעת ובעונה אחת” ( The Independent)

ג’ם לסטר עבד כעיתונאי במשך תשע שנים, במהלכן חזה בנפילת חומת ברלין בשנת 1989. אף שנכח במקום, הוא מתנער מכל אחריות למעשה. לסטר הוא אב לשני ילדים, אחד מהם אוטיסט בתפקוד נמוך, ועליהם הוא נוטל אחריות מלאה. כיום הוא מתגורר בלונדון עם בת זוגו וילדיה, מלמד ספרות אנגלית ותקשורת בבתי ספר תיכוניים ועמל על הרומן הבא שלו.

 

 

פינת השוויץ 🙂

שטום_ג'ם לסטר

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

giphy.com

המתנות (השוות באמת) שכל אמא טרייה תשמח לקבל

האם יש מניע חבוי בצורה לא אלגנטית בעליל מאחורי הפוסט הזה? אולי. האם אני הולכת לשלוח אותו למשפחה הקרובה בקטע של "אני רק מניחה את זה פה ותבינו מזה מה שתבינו"? לא מכחישה ולא מאשרת. ובמילים אחרות – מארז עוגות/פירות/שוקולדים זה ממש נחמד אבל החודשים האחרונים לימדו אותי שצריך לעשות מהלימונים לימונדה ומסוכרת ההריון שלי – מוחיטו.

קראי עוד >>
יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה