מחלות ילדים AKA סימנים ראשונים של חורף

אני יודעת שאני מזכירה הרבה את הנושא של מחלות ילדים, אבל בשנה-שנתיים הראשונות של הילד זה מרגיש כאילו כל החיים שלנו סובבים סביב חום ונזלת. מגיל חצי שנה שבו יוני נכנס למעון למדתי לתכנן תוכניות בערבון מוגבל או לא לתכנן בכלל. אי אפשר באמת לדעת למה לצפות כשיש לך תינוק.

פעם אהבתי את החורף. הקור, הגשם, האווירה. הכל מתחדש והכל נקי וטרי. לקח לי חורף אחד עם יוני כדי לשנות את דעתי, ילדים וחורף זה לא הולך ביחד.

בחורף הקודם בילינו כל כך הרבה פעמים במיון, קיבלנו כל כך הרבה אנטיביוטיקה ועשינו כל כך הרבה בדיקות עד שהבנו מה הבעיה – ברונכיט כרונית.

לא שזה מנע מאיתנו לחזור למיון גם אחרי האיבחון, הרי להעלות חום זה האובייסט, אני אומרת בואו נעלה ולא נוריד!

את הקיץ עברנו בשקט יחסי, רק דלקות עיניים פה ושם, לא משהו חריג. מה אני אגיד לכם – אופוריה! אפשר לתכנן תוכניות שבוע מראש – החיים הטובים!
אני צריכה רק קצת רוח כדי לנפץ לי את האשליה הזו כי רוח מובילה לנזלת שמובילה לשיעול שמוביל לחום. והנה אנחנו שוב איתכם.

מחלות ילדים
החורף מגיע ואיתו המחלות. שוב.
וככה, בכל פעם שעולה לו החום אני מרגישה שזו אשמתי, בכל פעם שהוא חולה אני חולה יחד איתו. כואב לי על כל שיעול שלו, וכשמדובר בילד עם ברונכיט כרונית יש הרבה מאוד שיעולים :/
אז הנה אנחנו, לילה לפני ערב ראש השנה, מעלים חום, משתעלים עצמנו לדעת, וחושבים מתי יהיה הכי פחות עמוס במיון (מיד אחרי כניסת שבת/חג אם אתם ממש חייבים לדעת). ככה זה כשמתורגלים.
אני לא יכולה להגיד שככל שהזמן עובר זה הופך לקל יותר – זה ממש לא. חום מפחיד אותי, זאת הפרעה שקיבלתי מאמא שלי 🙂
ונכון, הרופאים הסבירו לי שחום זה הדרך של הגוף להתמודד עם המחלה, אבל כשהילד מתעורר באמצע הלילה רועד כי הטמפרטורה קפצה לו הדבר האחרון שאת אומרת לעצמך זה "הגוף מתמודד". לא רוצה להתמודד :/ רוצה ילד בריא, מוכנה עם קצת נזלת…אבל די עם החום. טוב?

אז כן, פעם אהבתי את החורף, והיום חורף מבחינתי זו מחלה ויראלית אחת גדולה – אין הרבה מה לעשות איתו וצריך לתת לו לחלוף.
ולעצמי אני רוצה להגיד – תרגעי, זו לא אשמתך.  ילדים חולים, וגם זה יעבור.
רק בריאות.
חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>
איור: רעות בורץ

אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה