מה לעזאזל?! זה בכלל לא מה שתכננתי!

אוקיי, אז החלטנו להביא ילד. כלומר אני החלטתי ממזמן, הייתי צריכה רק לחכות לאישור שלו…בכל זאת…הוא האבא.
אז זה הלך די מהר, טפו טפו טפו, וזהו. אנחנו בהריון. מתחילים.
שמעתי על תופעות הלוואי, כמובן ששמעתי על בחילות הריון, על הקאות בוקר, על השלישי הראשון הקשה. שמעתי כל מיני דברים. אבל אף אחד מהם לא הכין אותי לדבר האמיתי.

שבוע ראשון: מגניב. אני לוקחת את ההריון הזה בהליכה. אני אמשיך לעשות פילאטיס, אתפקד רגיל. אני בטוח לא אתן לזה לשנות לי את החיים, הרי הילד מתווסף לחיים שלנו. לא?

שבוע שני- חודש שישי: שאלוהים יעזור לי אני לא מסוגלת להרים את עצמי מהאסלה.
חצי שנה של בחילות והקאות. 24/7. זה לא מה שחשבתי, זה ממש לא מה שסיפרו לי, זה רחוק מאוד מכל מה שהכרתי וזה לא מפסיק!
"עד שבוע 12 זה יעבור לך, את תראי" // "זה רק 3 חודשים ראשונים וזהו" // "אצלי זה עבר בחודש רביעי" וכ"ו וכ"ו…
האמת היא כזאת – אל תצפו לשום דבר, או במקרה הטוב – תצפו לגרוע מכל, הכי הרבה תופתעו.
ומה לא ניסיתי? קרקרים על יד המיטה // ג'ינג'ר על שלל צורותיו // כדורים נגד בחילות // כדורים נגד הקאות // דיקור // הילינג // טיהור אנרגטי(נשבעת!) // צמידים נגד בחילות – כלום לא עזר. והייאוש היה כל כך גדול.
בין הערות בסגנון "את פשוט חייבת להזיז את עצמך כדי שזה יעבור", "אל תשקעי בזה" ו-"תאכלי משהו" היה רצון עז לסיים עם זה וזהו.
ואז מישהי אמרה לי את המשפט הכי נכון, מדוייק ומתאים – לפעמים צריך לתת לעצמנו ליפול. אז נפלתי, וקיבלתי את המצב כמו שהוא ואת ההבנה שאין באמת משהו שאני יכולה לעשות עם זה.

בחילות הריון, הקאות בוקר, בחילות בוקר
הנה אני עושה כאילו כייף לי

חודש שישי-חודש שמיני: רוק – זה אמנם דוחה, ותאמינו לי דחיתי גם את עצמי, אבל זה משהו שבהחלט לא מדברים עליו – הגוף פתאום מתחיל לייצר עודף של רוק.
מה זה עודף? ים רוק, כמויות עצומות, הייתי צריכה להסתובב עם טישו כל היום, וכשהייתי בבית היה לידי דלי. גועל. רק מזה הייתי מסוגלת לחזור להקיא.

חודש תשיעי: צא כבר! כבד לי! אבל היי…כל התופעות לוואי חלפו, ואת זה לפחות כולן חוות. ייאי :/

אז כן, חשבתי שאני אהיה מאלה שממשיכות לתפקד כרגיל בהריון, רציתי להיות מאלה שממשיכות לעשות פילאטיס עד שניה לפני הלידה (חזרתי לפילאטיס בחודש 7 עד אמצע שמיני, גם משהו) והייתי בטוחה שהבטן הענקית הזאת תאפשר לי לאכול בלי רגשות אשם (ב-ס-ד-ר….)
אז חשבתי.

את הסטירה שלי קיבלתי והיא הייתה כל כך חזקה, כואבת ומצלצלת שלהיכנס להריון נוסף נראה לי כרגע הדבר הכי לא הגיוני, אנושי או אפשרי שיכול להיות. עכשיו אחרי שזה מאחורי ואני מסתכלת אחורה, בדיעבד, אני מבינה כמה הכנות מראש אני אצטרך לעשות כשנחליט להביא את הילד הבא. עוד הריון כזה משמעו שהעסק נכנס להקפאה של חצי שנה, זה אומר לדאוג להכנסה פאסיבית, וזה בעיקר אומר שצריך לדאוג ליוני בדרך שאני לא ממש יודעת איך לגשת אליה. אבל אני עוד לא שם. צריכה קודם להתאושש איזה עשור לפחות.

כותבת לכם עכשיו, ממרומי האפטר שוק…תהיו חזקות, תהיו חזקים. ותנוחו.

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

לא רציונלי ולא במקרה - ביפראמזיס גרבידרוס סיבוב 2

לא רציונלי ולא במקרה – היפראמזיס סיבוב #2

הבחירה להיכנס להריון היפראמזיס שני היא בעצם לבחור בלגרום לעצמך לחלות לתקופה די ארוכה. אז למה בכל זאת החלטתי לעשות את זה לעצמי? כי החלטתי שזה עכשיו או לעולם לא, כי הגיל כבר מתחיל להיות גורם משפיע, כי יוני אמר שמשעמם לו לבד, כי רציתי עוד ילד.

קראי עוד >>
איך להכניס ירוק הביתה - יומן מסע

איך להכניס ירוק הביתה – יומן מסע

הצלחתי לגדל ילד. תראו, הוא כבר בן 5 עוד שניה. אז החלטתי שאין סיבה שאני לא אצליח לגדל צמחים. נמאס לי להיות רוצחת צמחים ואין לי מושג אם אני אצליח אבל נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה. או שלא. נראה.

קראי עוד >>
פנטסטלינה, היער הקסום

הורים כותבים

ברשימת הדברים שהרשתות החברתיות הכניסו לחיינו אנחנו נוכל למצוא את העובדה שאנחנו יותר מודעים למה שקורה סביבנו, יותר קל לנו לשתף חוויות, יותר קל לנו לקבל השראה מאחרים ובעקבות כך גם ההנעה לפעולה, שלנו את עצמנו, היא יעילה יותר. אני מניחה שזו אחת הסיבות לכך שתופעת ההורים שכותבים לילדים שלהם ספר הולכת וצוברת תאוצה. וזה ממש מגניב בעיניי.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה