לפני 4 שנים 7 שנים עשו לי שיחת שימוע. מי שמכיר אותי יודע היטב שאני לא בחורה בעייתית במיוחד, תמיד עושה את העבודה שלי ומשתדלת שתמיד זה יהיה על הצד הטוב ביותר. אז לא, לשיחה הזו לא ציפיתי.
עבדתי כשנה בחברת משחקים כמעצבת גרפית, עבודה שגרתית של לעשות את אותו הדבר בכל יום, אבל היה לי נחמד, אהבתי את האנשים שעבדתי איתם. ואז הבוס הגדול קרא לי אליו למשרד.
ישבנו שם אני, האחראי עלי, והבוס.
בקצרה, מה שנאמר שם היה: חן, שומעת? אנחנו לא מרוצים מהעבודה שלך. אני אתן לך עוד הזדמנות. אם אין שיפור אז נאלץ להיפרד. נפגעתי.
מאוחר יותר, בשיחה עם האחראי עלי, שגם עליו נפלה השיחה הזו משום מקום, הבנתי שפשוט הבוס מצא מעצב מתחיל בחצי מהשכר שלי. נרגעתי. ואז התעצבנתי.
בערב הגעתי הביתה וישבתי עם שמעון, העוגן שלי, לשיחה על מה עושים עכשיו. הייתי בכזו סערת רגשות שלא יכולתי לחשוב על שום דבר מעבר ל"למה?" ו"באיזה זכות?". היו גם הרבה קללות.
ואז שמעון אמר לי, למה שלא תפתחי עסק עצמאי? הרי תמיד רצית את זה. נפל לי האסימון.
עשיתי מהלימון לימונדה
בבוקר שלמחרת כבר הגשתי את מכתב ההתפטרות שלי והתחלתי לתכנן את החיים החדשים שלי. מיתגתי את עצמי, בניתי לעצמי תיק עבודות והתחלתי לספר לכל מי שרק רצה לשמוע שאני עכשיו "לימונדה – סטודיו למיתוג", עשיתי מהלימון לימונדה.
אבל הדרך לא הייתה כזו ורודה עם נצנצים. להקים ולתחזק עסק זה קשה. עשיתי כל כך הרבה טעויות ולמדתי המון. אני עדיין לומדת המון בכל יום. לראשונה בחיי לטעויות ולהצלחות שלי יש השפעה ישירה עלי ועל הכיס שלי. וזו הרגשה טובה.
"בין אם כישלון או הצלחה, אני רוצה את הסיפוק בלדעת שהתוצאות האלה הן שלי" – פט פלין
ולמה אני מספרת את כל זה? כי קראתי את הספר של פט פלין – לשחרר (Let Go) והתחברתי קצת יותר מידיי לסיפור שלו (מינוס המיליונים).
Pet Flin \ Let Go
לפני כמה ימים המליצה יונית צוק בבלוג שלה על הספר של פט. היא אמרה שזה ספר קצרצר, שעתיים קריאה, והוא מספר על איך בלוג קטן שהוא פתח כדי שיהיה לו איפה לרשום חומר לימודי, הפך למשהו גדול. בטעות. אופס 🙂
פט מספר שם את כל השתלשלות העניינים שלו כאדריכל צעיר שמחפש עבודה, איך מתפקיד זוטר עם תשלום מינימלי הוא התקדם לאט לאט לתפקיד קצת בכיר יותר. איך המשבר הכלכלי של ארה"ב ב-2008 השאיר אותו בלי עבודה. איך הוא חזר לגור עם ההורים. איך הוא נזכר בבלוג הישן שלו, איך תוכן בעל ערך אמיתי לקוראים יכול לשנות את כל מה שחשבת. או לא חשבת. בקיצור – איך אתה מתכנן תכניות והחיים מחליטים אחרת.
מפה לשם, פט עכשיו הוא מולטי-מליונר. איך אני יודעת? כי הוא דואג לפרסם את ההכנסות החודשיות שלו אצלו באתר, שם הוא מדבר על הכנסות פסיביות נכונות (וגם נקרא ככה – SPI). יש לו שם בלוג מאוד מעניין, גם אם אתם לא מוכרים שום מוצר אונליין, ויש שם גם פודקאסטים משעשעים ומרתקים.
ומה המסקנות שלי מהספר הזה?
הדברים הכי טובים קורים בטעות. השינויים הכי מספקים מגיעים ממקומות שלא מצפים להם. תשאירו את הראש פתוח.
"רוב האנשים דואגים כשהחיים לא הולכים ב-100% לפי התוכנית שלהם. במקום זה אתם צריכים לדאוג כשהם כן. תוכניות הן טובות והכרחיות, אבל הן לא צריכות להיות חקוקות באבן. תהיו פתוחים ותקבלו את הארועים הלא צפויים כי הם בדרך כלל הזרעים להזדמנויות מרהיבות בחיים שלכם". – פט פלין
את הספר של פט אתם יכולים לרכוש כאן
ואם אתם כמוני, תולעות ספרים, כנסו לספריה שלי
2 מחשבות על “Let Go \ Pat Flynn – על תוכניות, חלומות והחיים עצמם”
אהבתי את הלימונדה האישית המתחברת אל ספר מעורר השראה.
כתוב ממקום כן ואותנטי.אהבתי לקרוא.
תודה נעמי 🙂 שמחה מאוד שאהבת