אתי ספגטי / רותי אורן

"ילדה אחת שמה אתי, כל היום אכלה ספגטי" וזה די מסכם את מה שקורה שם, סיפור שנון, קליל ועם חריזה מצחיקה, וכמו כל ספר טוב הוא בא לצחוק עלינו, ההורים.

אתי ספגטי
אתי ספגטי / רותי אורן

אז אתי אוכלת רק ספגטי, וההורים המודאגים מזמינים את דר' בר הרופא מזנזיבר הקובע שמדובר במקרה קלאסי של "באלירקאתזהלאכול". אז בהוראת הרופא מותר לאתי להמשיך ולאכול רק ספגטי, מה שמאוד מרגיע את ההורים שלה (מזדהים?).
ואז לאתי נמאס מהספגטי, ההורים מאושרים "הביאו שניצל ומרק", אחח…הנאיביים האלה.

אין אצלנו בבית, עדיין אני מניחה, הפרעות אכילה דרמטיות כאלה, אבל אני בטוחה שזה ספר שכל כך הרבה הורים יכולים להתחבר אליו מהנקודה הזו. ובכלל ממליצה עליו מאוד כי מדובר באחד הספרים השנונים והחמודים עם איורים מדהימים של מושיק לין.

זה ללא ספק הספר הנקרא ביותר אצלנו בספריה, ויוני מתגלגל מצחוק בכל פעם מחדש.

אתי ספגטי
תמונה שפחות ממחישה את זה שזה ספר ממש מצחיק!

 

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>
איור: רעות בורץ

אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה