1 בספטמבר היא וי קאם – ביי אוגוסט! או שלא..?

בשבוע האחרון גיליתי שאני אמא לביאה! למה? כי לא ויתרתי (אז מה אם נשברתי בדרך ובכיתי כמו אמא היסטרית, מותר לי).

רשמתי את יוני לגן החדש והסופר מומלץ שלו מיד כשנפתחה ההרשמה כדי שחלילה לא נצטרך להתפשר על מקום אחר. הגן עם הדשא הסינטטי, הג'ימבורי המפנק, חצר המשחקים החדשה, הארוחות המגוונות והכי חשוב – הגן בלי ועד ההורים. החופש הגדול הראשון שלנו עבר (תודה לאל!) והנה בא לו ה-1 בספטמבר. יש!

ה-1 בספטמר
אני הולך לגן! יש!

אז זהו, שלא. אנחנו מגיעים לגן החדש ומגלים להפתעתנו ששובצנו בכיתה לא מתאימה. טעות. קורה. לא נורא. לא כועסת. ומה תצפו מהאדם הסביר וההגיוני לעשות? לקחת אחריות על הטעות? Hell No!

יוני כבר די עצמאי (טפו חמסה), אוכל לבד (טפו טפו טפו), הולך, מפטפט (בדרכו שלו)  – פעוט כמו שמכנים אותם, והוא שובץ בכיתה של תינוקות זוחלים שעדיין לא יודעים לשבת על כיסא… אז נשאלת השאלה – מה עדיף להיות – ראש לשועלים או זנב לאריות?

"תשאירי אותו בכיתה, בנתיים, אולי מישהו מהכיתה האחרת יעזוב ואז נוכל להכניס אותו" "חכי עד נובמבר מישהי צריכה לעבור דירה" חכי. חכי. חכי.
התייאשתי. נשברתי. התייחסו לילד שלי כמו אל עוד מספר.
אין דבר שמטריף אותי יותר משאומרים לי "יהיה בסדר", הרי זה ברור שאתם מנסים להשתיק אותי ולא למצוא את הפתרון הראוי, אז לפחות תיהיו אמיתיים.

מאחר ואף אחד לא לקח אחריות על הטעות התחלנו במסע לחיפוש גן חדש. ב-1  בספטמבר. כשהכל כבר מפוצץ. שאלוהים יעזור לי!
והוא עזר, ומצאנו. מתחילים את השנה. יש!

אז מה שרציתי להגיד בכל זה כמו תמיד – לא לתכנן תוכניות! תוכניות וילדים זה לא הולך ביחד!!!
עכשיו גם אנחנו יכולים להתפנות לדבר החשוב באמת – ההסתגלות הסיוטית לגן. פאן.

 

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>
איור: רעות בורץ

אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה