לפני מספר חודשים נתקלתי בקבוצת פייסבוק בשם היפרמזיס גראבידרום -קבוצת תמיכה ופתאום, בפעם הראשונה, הבנתי שאני לא מדמיינת, שלא התפנקתי, שאני לא לבד.
עברו כמעט שנתיים מההריון שלי עם יוני וזה עדיין מאוד טרי מבחינתי. הבחילות, ההקאות, חוסר התפקוד הטוטאלי והרגשת התסכול והייאוש. ופתאום יש לזה שם ויש עוד נשים כאלה והן סבלו וסובלות בדיוק כמוני.
את הפוסט הזה אני כותבת בשמן ובשבילן. לביאות.
אז למי שלא מכירה – היפרמזיס גראבידרום
או הקאות יתר בתקופת ההריון. קיים אצל 3% מהנשים ולרוב מתרחש בין השבוע הרביעי לשבוע ה-12 להריון ומסתיים ב-90% מהמקרים עד לשבוע ה-20 להריון, יש כאלה שממשיכות להקיא גם בחדר הלידה.
לפי ארגון הבריאות העולמי מדובר במחלה לכל דבר. מחלה לא מדוברת ולא מוכרת (עד שהגיע קייט מידלטון ועשתה לנו יח"צ), אבל כן – מחלה. ומעבר למצב הפיזי הנורא, היא מלווה גם בהמון סבל נפשי. אני אגדיל ואומר שבארה"ב היפרמזיס נחשב להריון מסכן חיים. והגורם למחלה? אינו ידוע.
Happy Happy, Joy Joy.
1. זר לא יבין, אל תתאמצי לשכנע
בחילות והקאות בתחילת הריון הן לא דבר שכיח, יש את זה להרבה נשים. אז למה הפינוק שלך עכשיו? הסביבה מתקשה להבין את הסבל שאנחנו עוברות, מבחינתם את לא שונה ובטח שלא מיוחדת. הם לא היו שם, אל תצפי מהם להבין.
אז כן, היו כאלה שאמרו לי שאני "מתפנקת", ואם רק אתאמץ יותר – הבחילות יחלפו. "גם לי היו בחילות, אבל התגברתי. הכל עניין של כוח רצון, הכל בראש שלך". זה לא עוזר, להיפך, הרגשתי אשמה, אני לא מצליחה להתמודד, אני לבד.
אל תשקיעי מאמצים בלנסות להסביר מה עובר עלייך. אל תתנצלי. אל תרגישי לא בסדר. את האנרגיות המעטות שעוד נשארו לך תשקיעי בלנוח, תשקיעי בלשנן את העובדה שזה עובר, חולף, יש תאריך יעד. ותזכרי – את לא לבד!
2. תבחרי את הסביבה שלך
תאמיני או לא, יש בזה גם יתרונות – זה זמן מצויין לעשות סינון של הסביבה שלך.
תרחיקי ממך אנשים שלא עושים לך טוב, אנשים שיודעים רק לבקר ולהקטין אותך. את לא צריכה את זה ובטח שלא עכשיו.
עם כמה שזה נשמע כמו מנטרה בשקל, זה הזמן שלך לבחור קודם בעצמך.
3. תבקשי עזרה
אני כותבת את זה בהסתייגות כי אני עדיין לא לגמרי שם. למה כל כך קשה לנו לבקש עזרה? מה בעצם אנחנו מנסות להוכיח, ולמי בדיוק?
אחרי שעשינו את הסינון של הסביבה שלנו אנחנו יכולות לקוות שבחרנו נכון וזה הזמן לבדוק – מי באמת נמצא כאן בשבילך?
את לא צריכה להוכיח לאף אחד שאת מסתדרת מצויין לבד, כי עכשיו את לא. את לא מסתדרת. את חולה ואת צריכה עזרה.
בין אם זה מישהו שיכין לכם אוכל או שינקה את הבית, יוריד את הכלב או ישב לדבר איתך. אנשים לא ינחשו לבד, יהיו כאלה שלא ירצו להפריע ויהיו כאלה עם מיליון תירוצים. אבל יהיו גם כאלה שיבואו. שווה לנסות.
דבר נוסף וחשוב מאוד – יש נשים שבעקבות כל הקושי מפתחות גם דיכאון, הן לא מצליחות לראות את הסוף.
אם את מרגישה שאתם שם אל תתביישי ותפני לגורמים מקצועיים לקבל עזרה.
4. תני לעצמך ליפול
כל כך רציתי להיות שוב אני, נאחזתי בכל דבר שרק אפשר – זה רק בשליש הראשון (לא), זה רק עד שבוע 12 (לא), אם אני אוכל משהו איך שאני מתעוררת (לא), קרטיבים/ג'ינג'ר/ויטמינים (לא), אם אני אשים צמידים נגד בחילות (לא), אם אני אקח טיפול תרופתי (לא), אולי טיפולים אלטרנטיבים (לא). שום דבר לא עזר לי. וניסיתי ה-כ-ל.
יום אחד מישהי אמרה לי – למה שלא פשוט…תשחררי?
זאת הייתה מבחינתי נקודת המפנה.
פיזית – הרגשתי אותו הדבר, נורא.
נפשית – התחלתי לנשום.
אל תנסו לשלוט במה שלא תלוי בכן. לא בחרתן בזה, זה המצב ועכשיו צריך לתת לו לעבור.
אל תתאמצו, אל תנסו להוכיח שום דבר לאף אחד – גם לא לעצמכן. תיפלו.
וכשתרגישו יותר טוב תאספו את השברים ותקומו. כי גם אם זה נראה רחוק אתן יודעות שזו נפילה זמנית. נפילה לצורך התרוממות.
5. להעריך
את השגרה, את עצמי ואת בן הזוג.
את השיגרה כי באמת שהיא מבורכת. כמו שאומרת הקלישאה – את לא יודעת מה יש לך עד שאת מאבדת אותו.
למדתי שיש לי כל כך הרבה להעריך – את העצמאות שלי, את השיגרה שלי. דברים שנראים מובנים מאליהם אבל כל כך חשובים.
את עצמי כי אני, אנחנו, באמת נשים חזקות.
זה לא משנה אם עברנו הריון קשה או קל – עשינו את זה. אנחנו עושות את זה.
למדתי לאהוב ולקבל את עצמי איך שאני. להכיר בחולשות שלי ולראות גם את החוזקות שבי.
את בן הזוג כי זה לא מובן מאליו.
במקרה האישי שלי הוא היה שם. הוא פשוט היה נוכח. הוא לקח את מלוא האחריות על ניהול הבית עליו ולא התלונן על כך. וגם אם זה נראה שזה הדבר המתבקש לעשות – זה לא.
לסיכום, הלוואי ויכולתי לכתוב מדריך הישרדות לנשות ההיפרמזיס. הלוואי והייתי מוצאת את הפתרונות והטיפים. אבל אין לי כאלה.
אבל עצם זה שיש עוד כמונו זה נותן המון כח. אני רוצה להאמין שההריון הבא שלי יהיה הרבה פחות קשה.
אני לא מצפה שפיזית הוא יהיה קל, בטח לא עם ילד קטן בבית, אבל לפחות נפשית אני אדע קצת יותר.
