לא, לא באמת טוסקנה. אבל אחרי שבוע וחצי שבילינו עם יוני בבית עם חשש לחזרת, עצבים רופפים וצורך עז באוויר לנשימה, חיפשתי אטרקציה נוחה לטיול.
השמש של שישי אמרה לי שחבל לבזבז סופ״ש שכזה, הגשם של שבת בבוקר כבר עירער אותי אבל אמרתי פאק איט. אנחנו במרכז, הכי הרבה ניכנס לאוטו ונחזור.
אז אחרי חיפוש מהיר בגוגל אחרי טיול-שבת-אטרקציות-לילדים-מרכז מצאתי את ׳חוות טוקסנה׳ ברמת השרון (וזה טוקסנה ולא טוסקנה כמו שחשבתי).
יוני, שמסתבר סוחב טראומה מחוג חיות בגן אחרי ש מדריכה הכריחה אותו ללטף עכבר, ורציתי לעשות לו תיקון. ועם איך שאני מכירה את הילד שלי לא ציפיתי ליותר מידי, ואכן יוני הבהיר לי שהוא לא מתכוון לרכב על סוס וגם לא ללטף. לא הכרחתי. אמרתי לו שנלך רק לראות.
אז הגענו וקיבלו את פנינו סוסים מדהימים ומטופחים ומדריכות חייכניות וחמודות, פינת ליטוף עם מלא ארנבים, צבים, שרקנים ונחש אחד חביב במיוחד.
ויוני התבונן מהצד, ליטף כלבלב, האכיל עיזה, דפק קצת(ובעדינות,מבטיחה) לצב על הבית ונגנב מהתרנגול שקרא קוקוריקו אותנטי במיוחד.
נתתי לו את הזמן שלו לבחון את החיות, שמתי על עצמי את אסי הנחש כדי שיראה שזה ממש בסדר (והופתעתי גם מעצמי), ואני מניחה שזה יקח עוד כמה פעמים כאלה של חוויות מתקנות עד שהוא ישתחרר מהפחד שלו. שיקח את כל הזמן שהוא צריך.
לא היה זכר לגשם והשמש חיממה אותנו בכייף והייתה שבת טובה לנו.
