אני עצמאית, ומה שזה בעיקר אומר זה שאני לא מקבלת תלושים לחג. אז מה נותר לי? לקנות לעצמי שלל שוקולדים ומארזים של 'ללין' כמובן. אבל אני מנסה לרדת במשקל אז שוקולדים זה לא כל כך מסתדר, ואני לא ממש רואה מתי שאני יכולה להתפנק במוצרים של ללין אז גם זה די ירד מהפרק. אני אקנה לעצמי נעליים, זה תמיד עובד 😉
השנה האחרונה הייתה שנה ממש מטורפת, חזרתי לעבודה ויוני נכנס למעון מה שאומר שיוני התחיל להיות חולה פעם בשבוע בערך. אבל נכנסנו לסוג של שיגרה והעסק התאושש וחזר לעצמו (בין התקררות לברונכיט לדלקת עיניים וכ"ו), לקוחות חדשים ולקוחות ותיקים, שיתופי פעולה ועבודה על פרוייקטים חדשים ומרגשים, נושאים שרציתי לגעת בהם ולקחת בהם חלק ואכן התממשו, דברים באמת באמת נראו טוב.
הרגשתי שאני צומחת ומתפתחת, ועם כל הקושי שבלנהל עסק הבנתי שעצם זה שאני יכולה לפצל את שעות העבודה שלי ולהיות איתו כשהוא חולה זה הדבר הטוב ביותר שיכולתי לעשות. אני תמיד חושבת על אימהות שעובדות כשכירות ומורידה בפניהן את הכובע, אין לי מושג איך הן עושות את זה.
ואז הגיע החופש הגדול ו-וואו! למה לא אמרתם לי עד כמה ילדים זה קשה?!
בערך אחרי יומיים הבנתי על מה כולם מתלוננים, הניסיון לשעשע אותם בכל יום מחדש, להיות מקורית ולהישאר שפויה בסוף היום – בלתי אפשרי! מרתון יום-יומי שמתחיל במקרה הטוב ב-5 וחצי בבוקר ומסתיים עם הלשון בחוץ ב-19:30 בערב. ואל תדברו איתי בכלל על לעכב את זה.
זהו. נגמר. שנה חדשה.
עכשיו, כשעברנו (ובגדול) גם את זה, אני רוצה לשם שינוי לאחל לעצמי כמה דברים לשנה החדשה. אני בעיקר מקווה שהיא תיהיה טובה כמו השנה האחרונה, שאני אדע להתמודד עם כל האתגרים שיוצבו בפני ואלמד מהם, שנשמור על הבריאות, ושתיהיה לי קצת יותר סבלנות, אני מאחלת לעצמי ללמוד הרבה דברים חדשים (היוש צילום מקצועי) ולהכיר כמה שיותר אנשים חדשים, לעשות שיתופי פעולה מפרים, לפתח את העסק יותר ויותר, להקשיב יותר, לקרוא יותר, לטייל יותר, שתמיד תיהיה לי סוללה בנייד, שתמיד אשתה את הקפה חם ושאשן לילות שלמים. בעיקר מאחלת לעצמי להמשיך לחלום חלומות וגם להגשים אותם.
אז שנה טובה, תיהיו טובים עם עצמכם, אתם ממש בסדר!
♥
ואיך אפשר בלי…
