גילוי נאות, רק כדי לגמור עם המחדל הזה וזהו – מעולם לא ביקרתי בניו יורק. אולי פעם אחת כשעשיתי קונקשן מהארץ ללוס אנג'לס ועברנו שם בטרמינל. זה נחשב? לא, אה? באסה.
אז למה בכל זאת אני מאוהבת בניו יורק? אין לי מושג, ובתכלס אני לא חושבת שצריך סיבה מיוחדת. בכל זאת – ניו יורק.
והנה אני כאן, ממליצה לכן על מדריך לאוהבי ניו יורק, כזה עם מסלולים, מפות והמלצות וזה בגלל שאמנם לא הייתי בניו יורק אבל אני מטיילת בה כבר כמעט שנה בזכות הבלוג ה-הו-כה-נפלא של אנני – באמא'שלי, חוויות משפחה בעיר הגדולה.
שניה, אני אעשה לכן סדר.
לפני כמעט שנה (רק שנה?!) הגיעה אלי לפגישה ג'ינג'ית מגניבה כזו. היא בדיוק חזרה מרילוקיישן של 4 שנים בניו יורק, הייתה קצת מבולבלת, לא כל כך סגורה על מה היא רוצה ואיך היא רוצה אבל היא יודעת שהיא רוצה להמשיך לכתוב בבלוג שלה ושצריך לשפץ אותו.
בלוג זה כמו בית, מקום אישי, פרטי, רק שלנו, וכשכותבים בו צריך להרגיש בנוח, צריך שיהיה לנו נעים. אז יצאנו לדרך והתחלנו בשיפוצים. מפה לשם 'באמאשלי' קיבל פנים חדשות. ואני, עם כל פוסט שקראתי, התאהבתי באנני ובניו יורק שלה יותר ויותר.
עם כתיבה שנונה, צינית ומצחיקה היא מצליחה להעביר אותנו בתוך החוויות שלה עם 3 ילדים בתוך העיר, מחוץ לעיר, בין החנויות והפארקים, המסעדות, בתי הקפה וקארי בראדשו. ואנחנו שם. ממש ממש שם איתה.
ואז היא כתבה ספר!
יש לי קטע כזה בפנוכו של הבטן, שבית לא מרגיש לי בית עד שמכניסים אליו ספרים (ולראיה, מדפי הספרים שלי תמיד היו הראשונים אותם סידרתי בכל דירה אליה עברתי). אז אם אמרתי שבלוג הוא בית, ובמקרה של אנני – בית מסקרן שרק רוצים להציץ לו לסלון כל היום, הוא צריך ספר.
ליום הולדת xx אנני קיבלה מחברה מתנה – את כל הפוסטים שלה מהבלוג, ערוכים, מעומדים, מעוצבים וכרוכים ב-3 כרכים. וזה היה הבסיס לחלום הזה שהתחיל להתבשל אצלה – להוציא ספר. ומשם כל הגלגלים התחילו לנוע.
עכשיו, אחרי שעברו כמה חודשים מהפגישה הראשונה שלנו, כשאני מחזיקה ומדפדפת בתוצר הסופי והכל כך יפה הזה שהיא הוציאה לאור אני באמת באמת מתפוצצת מגאווה. הוא הכי אנני והכי ניו יורק שאפשר להיות.
עם כל המגבלות והשוני בין כתיבת בלוג לכתיבת ספר, אנני מצליחה לכתוב את המדריך הזה בצורה מאוד זורמת וקלילה. אנחנו מצליחים להרגיש את כל הקסם שבעיר הזו רק מדפדפוף בין הדפים (המעוצבים בצורה מושלמת) ובין הצילומים הכל כך…וואו.
זה באמת ספר שהוא חוויה.
אתם תמצאו בו הכל. גם וגם וגם. פינות קטנות ופארקים גדולים, מסעדות שכדאי לגלות וחנויות שחובה לסקור, איפה מומלץ לבלות ועם מי כדאי להסתובב שם – משפחה, חברות, בזוג. מה שרק תרצו ובעיקר מה שאתם עדיין לא יודעים שאתם רוצים.
הייחוד של הספר הוא שהוא לא מכוון רק למי שמבקרים בפעם הראשונה בניו יורק, אלא גם למי שחוזרים, מטיילים וותיקים, ומקומיים ואני מאמינה שגם קצת לחולמים, כמוני, שיום אחד גם הם יגיעו לשם.
7 שעות אחורה – המדריך לאוהבי ניו יורק. לרכישה כאן.
3 מחשבות על “7 שעות אחורה – המדריך לאוהבי ניו יורק, חן Annie דודקביץ”
אני לא מאמינה שלא היית בניו יורק עדיין. מחדל שדורש תיקון במיידי.
נכון??? אין לי תירוץ מספק…
מסמיקה לי פה בנחת. וחייבת לציין שזה הרקע הכי מקורי לספר שראיתי עד כה – כל הלא מקוריים סתם עשה איזה רקע ניו יורקי כ״כ צפוי. אבל פתח תקווה!? הכי מקורי.