שאול החתול – אני אוהב לצעוד בנעליים לבנות / אריק ליטוין

אני כל כך אוהבת ספרים שגם יוני וגם אני נהנים מהם, ושאול החתול הוא אהבה מקריאה ראשונה.
אין עוד חתול כזה, הוא יודע להיות מרוצה מכל מה שקורה לו, כי שאול החתול לוקח את החיים בסבבה.

לשאול החתול יש זוג נעלים לבנות וחדשות שאותן הוא מאוד אוהב והוא יוצא לטיול ברחוב ושר את שירו המדבק "אני אוהב לצעוד בנעלים לבנות, בנעליים לבנות אני אוהב לצעוד". אבל אוי! שאול דרך בתוך ערמה ענקית של תותים/אוכמניות/שלולית בוץ/גיגית מים והנעלים נצבעו בצבעים שונים.
האם שאול התחיל לבכות? מה פתאום! הוא המשיך בדרכו ושר לו את שירו.
האופטימיות של שאול מדבקת והיא הדרך הטובה ביותר ללמד את הילדים את השיעור הראשון באכזבות החיים.

“לא חשוב בתוך מה אתה דורך, העיקר שתמשיך בדרכך ותשיר את שירך, כי החיים יפים”.

את הספר יוני בחר לבד באחת מחופשות המחלה שלו, נראה לי שמעכשיו אני אתן לו לבחור את כל הספרים. הילד יודע מה טוב.
שאול החתול

 

תקציר:

שָׁאוּל הֶחָתוּל יוֹצֵא לְטַיֵּל בְּנַעֲלָיו הַלְּבָנוֹת הַחֲדָשׁוֹת.
אֲבָל, אוֹי! בַּדֶּרֶךְ מְחַכִּים לוֹ מִכְשׁוֹלִים וְהַפְתָּעוֹת, וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ הוֹפְכוֹת מִלְּבָנוֹת לַאֲדֻמּוֹת, לִכְחֻלּוֹת, לְחוּמוֹת וְלִרְטוּבוֹת!
הַאִם שָׁאוּל מַתְחִיל לִבְכּוֹת?
מָה פִּתְאוֹם!
הוּא מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְשָׁר לוֹ אֶת שִׁירוֹ…
וּמָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל שָׁאוּל הֶחָתוּל?
צְאוּ אִתּוֹ לַדֶּרֶךְ וּתְגַלּוּ!

שָׁאוּל הֶחָתוּל הוּא סֵפֶר הַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁל אֵרִיק לִיטְוִין – גִּיטָרִיסְט, זַמָּר, מוֹרֶה וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים יָדוּעַ, שֶׁמֵּבִיא אֶת כִּשּׁוּרָיו הָרַבִּים בִּכְתִיבָתוֹ מְלֵאַת הַהוּמוֹר וְהַקֶּצֶב.

שָׁאוּל הֶחָתוּל כָּבַשׁ אֶת לֵב הַיְּלָדִים מִיָּד עִם צֵאתוֹ לָאוֹר. בְּעִקְבוֹתָיו כָּתַב אֵרִיק לִיטְוִין עוֹד שְׁלוֹשָׁה סְפָרִים עַל שָׁאוּל הֶחָתוּל, שֶׁתָּמִיד מְחַכֶּה לְמַשֶּׁהוּ טוֹב.

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>
איור: רעות בורץ

אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה