פוסט אורח | הורים על כדורים

האורחת: הילה בן צבי. בת 36, נשואה ואמא לילד בן ארבע. מושבניקית בעברה, וגרה כיום בעיירה קטנה וחמודה. אוהבת לקרוא ולהיות בטבע, חולמת ללמוד מוזיקה ואמנות. לא עובדת כרגע – נמצאת בתקופה של מילוי מצברים וחיפוש כיוונים חדשים.


אחד מהדברים שהכי עוזרים לי בהורות, עם כל האתגרים והשאלות שהיא מביאה, זה החברות בקבוצות הורים. יש לי קבוצה אחת ממשית, אמהות שנפגשתי איתן פעם בשבוע בחופשת הלידה המתמשכת, והפכו לחברות אמיתיות, וכמה קבוצות בפייסבוק.
בכולן אני יכולה לספר, לחלוק ולשאול (אם כי אני בעיקר מקשיבה וקוראת שאלות של אחרים), ומה שהרבה פעמים הכי עוזר לי – בקבוצות האלה אני מבינה שהקשיים שאני מתמודדת איתם, כשזה רק אני והילדון לבד בבית או בגן משחקים, וגורמים לי להרגיש נורא לבד – הם קשיים שכולם חווים.
הילדון קם בבוקר עצבני ושיגע אותי כל היום? – זה נורמלי, זה קרה אתמול לחברה אחת ולפני שבוע לחברה אחרת. הוא מתעקש לנעול נעליים בקיץ? – זה תואם גיל. אין לי סבלנות אליו? בא לי לברוח לשבוע? קורה לכולם.

רק על נושא אחד לא מצאתי עם מי לדבר.

איך זה להיות אמא שמתמודדת עם דיכאון. שלוקחת תרופות. זה נושא שלא העזתי לדבר עליו עם רוב החברות שלי, בטח לא בשיחות בקבוצה, ולא העזתי להעלות בקבוצות בפייסבוק, כי פחדתי להיחשף, וגם חשבתי – מי יענה לי? הרי רוב האנשים במצבי לא רוצים להיחשף ברמה כזאת. וממש היה חסר לי מקום לדבר על זה.

מתישהו הבנתי שאני יכולה ליצור לעצמי את המקום הזה. יש קבוצות בפייסבוק סביב כל נושא שבעולם. אני יכולה לפתוח אחת על הנושא הזה. הרעיון הזה התבשל אצלי הרבה מאד זמן.
וערב אחד, בלי תיכנון מוקדם, התיישבתי מול המחשב ועשיתי את זה. קראתי לקבוצה "הורים על כדורים".
ואז כדי שיגיעו אנשים לקבוצה, סיפרתי על זה בשתי קבוצות הורים בפייסבוק שמונות כל אחת כמה אלפי חברים. ואז, כיוון שכבר "יצאתי מהארון" בצורה כ"כ פומבית, כתבתי על זה גם בפרופיל האישי שלי, אז עכשיו כל חברי הפייסבוק שלי יודעים.

הורים על כדורים

קיבלתי תגובות מאד תומכות ומחזקות, אבל מה שהכי משמח אותי, הוא שהקבוצה הולכת וגדלה, והיא בדיוק מה שחלמתי עליו – מקום לספר, לחלוק, לשאול, לבקש ולתת תמיכה, לבכות, וגם לצחוק על זה, ובעיקר להרגיש פחות לבד, ויותר נורמליים. כן, גם אנשים עם הפרעות נפשיות רוצים להרגיש נורמליים…
אני חולמת שגם הקבוצה הזאת תמנה אלפי חברים, כי אני יודעת שיש אלפי הורים בארץ שמתמודדים עם הקשיים האלו, ואני חושבת שהקבוצה יכולה לעזור להם.
אז אם גם את אמא על כדורים, או שבעלך על כדורים, או שלא הלכת לאיבחון, אבל נדמה לך שאולי מאז שילדת את בעצם בדיכאון, או שאת הולכת לדיקור נגד החרדות, כי את לא רוצה לקחת כדורים, בואי. בואי לצחוק ולבכות איתנו, כי אנחנו מבינים מה עובר עלייך.

הקבוצה סודית, כדי לשמור על הפרטיות של החברים בה. אפשר להצטרף אליה ע"י כתיבת הודעה בדף "הורים על כדורים – דף פניות".


אם גם לכן יש נושא חשוב שאתן רוצות לספר עליו, מוזמנות לכתוב לי:
[pojo-form id="2861"]

 

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

ניתוח קיסרי אלקטיבי

טיפים להחלמה מניתוח קיסרי

עברתי ניתוח קיסרי ושרדתי כדי לספר. ואם אני חושבת על זה אז אפילו נהנתי (בצורה מעוותת ומוזרה שכזו). הנה כמה טיפים שיעזרו לך לעבור את הקיסרי יותר בקלות.

קראי עוד >>
giphy.com

המתנות (השוות באמת) שכל אמא טרייה תשמח לקבל

האם יש מניע חבוי בצורה לא אלגנטית בעליל מאחורי הפוסט הזה? אולי. האם אני הולכת לשלוח אותו למשפחה הקרובה בקטע של "אני רק מניחה את זה פה ותבינו מזה מה שתבינו"? לא מכחישה ולא מאשרת. ובמילים אחרות – מארז עוגות/פירות/שוקולדים זה ממש נחמד אבל החודשים האחרונים לימדו אותי שצריך לעשות מהלימונים לימונדה ומסוכרת ההריון שלי – מוחיטו.

קראי עוד >>
יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

2 מחשבות על “פוסט אורח | הורים על כדורים”

להגיב על הילה בן חנוך-לוי, תלתלים בלוג אופנה ביטול התגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה