פוסט אורח | הורים על כדורים

האורחת: הילה בן צבי. בת 36, נשואה ואמא לילד בן ארבע. מושבניקית בעברה, וגרה כיום בעיירה קטנה וחמודה. אוהבת לקרוא ולהיות בטבע, חולמת ללמוד מוזיקה ואמנות. לא עובדת כרגע – נמצאת בתקופה של מילוי מצברים וחיפוש כיוונים חדשים.


אחד מהדברים שהכי עוזרים לי בהורות, עם כל האתגרים והשאלות שהיא מביאה, זה החברות בקבוצות הורים. יש לי קבוצה אחת ממשית, אמהות שנפגשתי איתן פעם בשבוע בחופשת הלידה המתמשכת, והפכו לחברות אמיתיות, וכמה קבוצות בפייסבוק.
בכולן אני יכולה לספר, לחלוק ולשאול (אם כי אני בעיקר מקשיבה וקוראת שאלות של אחרים), ומה שהרבה פעמים הכי עוזר לי – בקבוצות האלה אני מבינה שהקשיים שאני מתמודדת איתם, כשזה רק אני והילדון לבד בבית או בגן משחקים, וגורמים לי להרגיש נורא לבד – הם קשיים שכולם חווים.
הילדון קם בבוקר עצבני ושיגע אותי כל היום? – זה נורמלי, זה קרה אתמול לחברה אחת ולפני שבוע לחברה אחרת. הוא מתעקש לנעול נעליים בקיץ? – זה תואם גיל. אין לי סבלנות אליו? בא לי לברוח לשבוע? קורה לכולם.

רק על נושא אחד לא מצאתי עם מי לדבר.

איך זה להיות אמא שמתמודדת עם דיכאון. שלוקחת תרופות. זה נושא שלא העזתי לדבר עליו עם רוב החברות שלי, בטח לא בשיחות בקבוצה, ולא העזתי להעלות בקבוצות בפייסבוק, כי פחדתי להיחשף, וגם חשבתי – מי יענה לי? הרי רוב האנשים במצבי לא רוצים להיחשף ברמה כזאת. וממש היה חסר לי מקום לדבר על זה.

מתישהו הבנתי שאני יכולה ליצור לעצמי את המקום הזה. יש קבוצות בפייסבוק סביב כל נושא שבעולם. אני יכולה לפתוח אחת על הנושא הזה. הרעיון הזה התבשל אצלי הרבה מאד זמן.
וערב אחד, בלי תיכנון מוקדם, התיישבתי מול המחשב ועשיתי את זה. קראתי לקבוצה "הורים על כדורים".
ואז כדי שיגיעו אנשים לקבוצה, סיפרתי על זה בשתי קבוצות הורים בפייסבוק שמונות כל אחת כמה אלפי חברים. ואז, כיוון שכבר "יצאתי מהארון" בצורה כ"כ פומבית, כתבתי על זה גם בפרופיל האישי שלי, אז עכשיו כל חברי הפייסבוק שלי יודעים.

הורים על כדורים

קיבלתי תגובות מאד תומכות ומחזקות, אבל מה שהכי משמח אותי, הוא שהקבוצה הולכת וגדלה, והיא בדיוק מה שחלמתי עליו – מקום לספר, לחלוק, לשאול, לבקש ולתת תמיכה, לבכות, וגם לצחוק על זה, ובעיקר להרגיש פחות לבד, ויותר נורמליים. כן, גם אנשים עם הפרעות נפשיות רוצים להרגיש נורמליים…
אני חולמת שגם הקבוצה הזאת תמנה אלפי חברים, כי אני יודעת שיש אלפי הורים בארץ שמתמודדים עם הקשיים האלו, ואני חושבת שהקבוצה יכולה לעזור להם.
אז אם גם את אמא על כדורים, או שבעלך על כדורים, או שלא הלכת לאיבחון, אבל נדמה לך שאולי מאז שילדת את בעצם בדיכאון, או שאת הולכת לדיקור נגד החרדות, כי את לא רוצה לקחת כדורים, בואי. בואי לצחוק ולבכות איתנו, כי אנחנו מבינים מה עובר עלייך.

הקבוצה סודית, כדי לשמור על הפרטיות של החברים בה. אפשר להצטרף אליה ע"י כתיבת הודעה בדף "הורים על כדורים – דף פניות".


אם גם לכן יש נושא חשוב שאתן רוצות לספר עליו, מוזמנות לכתוב לי:
[pojo-form id="2861"]

 

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

מחיר: 50 ש"ח

מחיר : 25 ש"ח

איך להכניס ירוק הביתה - יומן מסע

איך להכניס ירוק הביתה – יומן מסע

הצלחתי לגדל ילד. תראו, הוא כבר בן 5 עוד שניה. אז החלטתי שאין סיבה שאני לא אצליח לגדל צמחים. נמאס לי להיות רוצחת צמחים ואין לי מושג אם אני אצליח אבל נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה. או שלא. נראה.

קראי עוד >>
פנטסטלינה, היער הקסום

הורים כותבים

ברשימת הדברים שהרשתות החברתיות הכניסו לחיינו אנחנו נוכל למצוא את העובדה שאנחנו יותר מודעים למה שקורה סביבנו, יותר קל לנו לשתף חוויות, יותר קל לנו לקבל השראה מאחרים ובעקבות כך גם ההנעה לפעולה, שלנו את עצמנו, היא יעילה יותר. אני מניחה שזו אחת הסיבות לכך שתופעת ההורים שכותבים לילדים שלהם ספר הולכת וצוברת תאוצה. וזה ממש מגניב בעיניי.

קראי עוד >>
A Five-Minute Life

A Five-Minute Life \ Emma Scott

אחת הרכישות היותר מוצלחות שהיו לי היא המנוי שעשיתי לקינדל אנלימיטד – זה מנוי חופשי לחלק גדול מאוד מספריית הקינדל של אמזון. תשלום חודשי וקריאה

קראי עוד >>
יומני הטיול של שרון גולן

כמה המלצות לחופש הגדול

חשבתי להתחיל את הפוסט הזה בקיטורי חופש ולספר על כמה חם, מעייף, קשה ומשעמם זה מהצד שלנו ומשם לתת לכם את ההמלצות שלי לחופש כי המלצות לחופש זה מיד טוב ונחוץ, אבל בתכל'ס יוני בקייטנה עד 16:00 ואני מספיקה הרבה יותר מבכל יום רגיל שבו הוא חוזר הביתה ב-14:00, אז הידד לחופש!

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

2 מחשבות על “פוסט אורח | הורים על כדורים”

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה