למה לא סיפרתם לי?!
  • בית
  • הבלוג
  • הספריה של יוני
  • הספריה של חן
  • מי אני
  • צור קשר
  • בית
  • הבלוג
  • הספריה של יוני
  • הספריה של חן
  • מי אני
  • צור קשר
למה לא סיפרתם לי?!
  • בית
  • הבלוג
  • הספריה של יוני
  • הספריה של חן
  • מי אני
  • צור קשר
  • בית
  • הבלוג
  • הספריה של יוני
  • הספריה של חן
  • מי אני
  • צור קשר

כשילד בן שנתיים שם לך מראה בפנים

1 באוגוסט 2017 8 תגובות

החופש הגדול עוד לא התחיל אצלנו ובמעט הזמן שנשאר לי אני מנסה להספיק כמה שיותר עבודה, זו טעות כי אני מעמיסה על עצמי הרבה יותר ממה שאני יכולה לשאת ואז נשארת לחוצה ועצבנית וכמובן שמי שסובל מזה הכי הרבה זה יוני שמחפש גם הוא את הזמן שלי.

לפני שבועיים נסענו לתערוכת גן המפלצות במוזיאון ארץ ישראל, היה נחמד, היה מסחרי, היה חם. טיילנו בין המפלצות, צפינו ודיברנו על כל אחת, להפתעתי יוני, שבדרך כלל מפחד מבובות גדולות, לא פחד בכלל.
בין כל המפלצות הייתה מפלצת אחת עצבנית – "שנאני", היא מפלצת כועסת ששונאת הכל ועליה יוני התעכב קצת יותר מכל השאר ואז אמר "אמא, גם את לפעמים נראית ככה כועסת".

על פניו מצחיק, אבל עמוק בלב – אאוץ'! הייתי בהלם מההשוואה, ממש בהלם – ככה הוא רואה אותי? ככה אני מתנהגת?
התנצלתי בפני יוני ואמרתי לעצמי להתחיל לשים לב להתנהגות שלי. ועבר שבוע.

בסוף השבוע האחרון יוני התחיל לראשונה עם התקפי טנטרום של השתטחויות על הרצפה – זה מעולם לא קרה לפני כן, אני לא יודעת גם לשים את האצבע על מה היה שונה עכשיו אבל זה היה השיא של התקופה האחרונה שבו הוא צועק המון, זורק משחקים,לא משתף ומכה את בני הדודים שלו, ואת הקטנה ממנו בעיקר.

גן המפלצות

לא ייחסתי לזה חשיבות בהתחלה, הייתי בטוחה שזה מקנאה טבעית, בת דודה קטנה במשפחה שתופסת לו מבחינתו את המקום, לגיטימי. אנחנו יושבים ומדברים על ההתנהגות שלו המון, הוא אפילו שולח את עצמו לעונש בחדר כשהוא יודע שהוא מגזים – מה שאומר שעונשים אצלנו ממש לא משפיעים עליו. אז אנחנו בלופ שכזה – ילד מתוסכל > אמא מתוסכלת > ילד מתוסכל > אמא מתוסכלת.

גן המפלצות

ההתקפים של סוף השבוע האחרון השאירו אותי בשבת בערב מותשת יותר מדרך כלל. כל סוף השבוע צעקתי ואיימתי והענשתי ועשיתי המון דברים לא אפקטיבים בעליל – הוא בכה כל היום ואני בכיתי כל הלילה, חלמתי שאני צועקת עליו, חלמתי שאני מפחידה, שאני מפלצת.

אז אני חוזרת רגע לצורת מחשבה ריאלית כי אני יודעת שאני לא אמא-מפלצת, ומה עכשיו? האם ההתנהגות הזו שלי מפריעה לי? כן.
האם ההתנהגות של יוני מפריעה לי? כן. האם יש לי את הכלים לפתור אותה? לא.
אז כנראה שאני צריכה עזרה.

אז יש לכן טיפים בשבילי? גם לכן הילדים קראו בשמות?
ספרו לי ותזכו בחיבוק וירטואלי מנחם 🙂

 

« הקודם
הבא »
8 תגובות
  1. ענת 3 באוגוסט 2017 בשעה 16:08 הגב

    אוי זה פשוט אחד לאחד מה שעובר עליי בימים אלה… אני גם נעה בין תחושות שאני הופכת לאמא רעה
    ( או גרוע מזה; הופכת לאמא שלי!!!) לבין קריאה והתייעצות על הנושא בנסיון להתמודד עם המצב הזה… אין מה לומר הילדה מאתגרת לי את השפיות ברמות שלא הכרתי… שיהיה לנו המון בהצלחה בשנתים הקרובות!

    • chen 3 באוגוסט 2017 בשעה 17:20 הגב

      מה את קוראת? עםמי את מתייעצת? תמליצי לי בבקשה.
      ובהחלט – המון בהצלחה. לא לשכוח לנשום:)

  2. נעמה אורבך 6 באוגוסט 2017 בשעה 12:01 הגב

    קודם כל – חיבוק של הזדהות. ילדים או אולי הורות לילדים – שמה מולך את המראה הכי חריפה, מדויקת, אכזרית לעיתים אבל לפעמים גם מרגשת ועמוקה שיש. יש לי שלוש הצעות בשבילך: הראשונה, תהיי סלחנית לעצמך. תהיי רכה לעצמך. אז צעקת. אז אין לך סבלנות. את לא אמורה להיות מושלמת או קדושה או מרי פופינס. העצה השניה היא סדרת הדיסקים עם הרצאות של ד"ר אנאבלה שקד, "המדריך המעשי להורה העסוק", מעולה לשמיעה באוטו, מרתק, מצחיק וגם עוזר – למי שמתחבר לשיטת אדלר. אם את מרגישה שמה שאת עושה לא אפקטיבי – זה הזמן לעשות משהו אחר ויש שם הרבה הצעות. הצעה שלישית – הספר איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו. זה ספר מעולה עם גישה מצוינת בעיני והמון דוגמאות. התרגום שלו לא משהו אבל כדאי להתעלות מעל ופשוט להקשיב לרעיונות ולהצעות.

    • chen 6 באוגוסט 2017 בשעה 12:03 הגב

      את פרקטית!!! נהדרת!
      ואת גם השניה שממליצה לי על ההרצאות של דר' אנאבלה שקד -בהחלט אלך לבדוק את זה!
      תודה 🙂

  3. רונית דורות 6 באוגוסט 2017 בשעה 14:37 הגב

    מאוד מזדהה. תקופות ארוכות שהרגשתי אמא לא טובה או רעה. מה שעזר לי להיות בחמלה לעצמי ולבנים שלי זה ראשית לקרוא את הבלוג של ענת גלאון, במקרה זה מצרפת לך מאמר שלה בדיוק על זה – http://www.homefocusing.com/148815021488-15131493148814901514.html

  4. רונית דורות 6 באוגוסט 2017 בשעה 14:38 הגב

    מאוד מזדהה. תקופות ארוכות שהרגשתי אמא לא טובה או רעה. מה שעזר לי להיות בחמלה לעצמי ולבנים שלי זה ראשית לקרוא את הבלוג של ענת גלאון, במקרה זה מצרפת לך מאמר שלה בדיוק על זה – http://www.homefocusing.com/148815021488-15131493148814901514.html

    • chen 6 באוגוסט 2017 בשעה 17:50 הגב

      תודה רבה רונית!

  5. שירה 22 בנובמבר 2017 בשעה 9:29 הגב

    ממליצה לך ממש על הבלוג Messy Motherhood – messymotherhood.com
    אמנדה מהממת ויש לה מלא חומר ואפילו קורס איך לא לצעוק על הילדים.
    בהצלחה! שולחת לך חבילות של חמלה. תשתמשי!

השארת תגובה

ביטול

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

Please, enter Access Token.

קבלי מתנה - המדריך *האמיתי*
לגמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים

#יוניאמר:

"אמא, אם את לא יודעת משהו פשוט תשאלי אותי..."
"אמא, לכי הביתה לנוח. אם אני אראה מערבל בטון אני אגיד לך"
"אני נורא עייף, לא ישנתי בלילה, הייתי באפריקה"
" כל אחד טועה לפעמים"

דברים חשובים שלא סיפרו לי עליהם:

גמילה-מחיתולים

המדריך *האמיתי* לגמילה מחיתולים (ויש גם מתנה!)

17 באוקטובר 2017
קראו עוד »
גן המפלצות

כשילד בן שנתיים שם לך מראה בפנים

1 באוגוסט 2017
קראו עוד »
דברים שרואים משם

דברים שרואים משם

31 במאי 2017
קראו עוד »
לא-אמא-מושלמת

5 סיבות למה אני לעולם לא אהיה אמא מושלמת

8 במאי 2017
קראו עוד »
היפרמזיס-גראבידרום

5 דברים שלמדתי אחרי הריון עם היפרמזיס גראבידרום

17 בפברואר 2017
קראו עוד »
גמילה-מחיתולים

המדריך *האמיתי* לגמילה מחיתולים (ויש גם מתנה!)

17 באוקטובר 2017
קראו עוד »
גן המפלצות

כשילד בן שנתיים שם לך מראה בפנים

1 באוגוסט 2017
קראו עוד »
דברים שרואים משם

דברים שרואים משם

31 במאי 2017
קראו עוד »
לא-אמא-מושלמת

5 סיבות למה אני לעולם לא אהיה אמא מושלמת

8 במאי 2017
קראו עוד »
היפרמזיס-גראבידרום

5 דברים שלמדתי אחרי הריון עם היפרמזיס גראבידרום

17 בפברואר 2017
קראו עוד »

מה אני קוראת עכשיו:

יער-אפל-ניקול-קראוס

אפשר למצוא אותי גם פה:

עיצוב ובניה: לימונדה || סטודיו למיתוג
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס