כשאין לי על מה להתלונן אני כותבת פחות

כשעליתי עם הבלוג הזה הבטחתי לעצמי שאני אכתוב פה לפחות פעם בשבוע, וזה משהו שיושב לי בראש כל הזמן.
הכמה שבועות האחרונים היו ממש בסדר ושמתי לב שכשאין לי על מה להתלונן יש לי פחות נושאים לכתוב עליהם. פתאט.

כי כמה אפשר לכתוב על חום ותיסכולים? שיעמום נורא.
לכן קבלו החלטה חדשה – לכתוב לפחות פעם בשבוע – No Matter What!

אז מה היה לנו החודש?

גמילה מחיתולים – החלטנו להתחיל לגמול את יוני, הוא נראה לי מוכן וממש מתלהב מהתחתונים החדשים שלו, אבל בנתיים זה כישלון אדיר.
הוא לא מוכן לשבת בסיר וסתם מסתובב ומשתין על עצמו. לא מתייאשת כמובן, רק מנסה להחליט לאיזו מהגישות לדבוק.
בתכלס, אין לי מושג מה אני עושה. הצילו.

גמילה מחיתולים

שיגרה – החגים נגמרו, תודה לאל, ובאופן יחסי יוני היה בריא ונכנס לשגרת הגן (המבורכת!) שלו ואני לעבודה.
תמיד אחרי החגים יש מצב רגיעה בעסק, אין לחץ ולאנשים לוקח זמן עד שהם מחליטים להניע את כל ההחלטות לשנה החדשה שלהם.
מצד אחד זה מצב קצת מטריד כשאת בעלת עסק עצמאי ותלויה בלקוחות האלה, אבל מצד שני זה נותן לי את הזמן לדאוג למאחורי הקלעים של הסטודיו, דבר שלא קורה ביום יום השוטף.
עידכנתי את האתר, הכנסתי פרוייקטים חדשים, ישבתי על לו"ז שנתי ועליתי על משהו מדהים – פגישות עם עצמי זה להיט!
הקפדת, פעם בשבוע, לשבת בבית קפה ולחפש השראה, לקדם רעיונות ולמצוא פתרונות לדברים שקצת נתקעו לי. זה משהו שאני לגמרי הולכת להמשיך וליישם כי זה פשוט עובד מצויין, גם ניקוי ראש וגם 100% ריכוז ממוקד מטרה.
ממליצה לכל עצמאית שעובדת מהבית.

בגדול, אני די בטוחה שקרו המון דברים החודש, הזיכרון שלי אף פעם לא היה משהו להתגאות בו.
יוני גדל בקצב מטורף, הפרוייקטים של שמעון מתחילים כבר ממש להיראות 'אמיתיים'.
ואני…אני סבבה לי 🙂

 

 

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

giphy.com

המתנות (השוות באמת) שכל אמא טרייה תשמח לקבל

האם יש מניע חבוי בצורה לא אלגנטית בעליל מאחורי הפוסט הזה? אולי. האם אני הולכת לשלוח אותו למשפחה הקרובה בקטע של "אני רק מניחה את זה פה ותבינו מזה מה שתבינו"? לא מכחישה ולא מאשרת. ובמילים אחרות – מארז עוגות/פירות/שוקולדים זה ממש נחמד אבל החודשים האחרונים לימדו אותי שצריך לעשות מהלימונים לימונדה ומסוכרת ההריון שלי – מוחיטו.

קראי עוד >>
יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה