כל הג'אז הזה / סנונית ליס

זה מתחיל בסיוט הכי גדול שלי – שמישהו יגנוב לי את המחשב. מעבר לטרחה של לקנות חדש, להתרגל אליו, להפוך אותו לשלי, יש במחשב שלי, עד כמה שהוא כלי עבודה, את כל החיים שלי בערך. לא בערך, יש בו את כל החיים שלי, כך שמיותר לציין שמזה התבאסתי בשביל ליז.

כל הג'אז הזה הוא ספר רשת, רומן אימיילים בין "מישו", גבר תל אביבי מתוסבך, לבין ליז, קיבוצניקית צעירה שהחיים שלה משתנים בעקבות תאונה בה נהרגת החברה הכי טובה שלה.
"מישו" מקבל לידיו את המחשב של ליז ומתחיל לאיים עליה במחיקת כל התכנים שבו אם היא לא תכתוב לו 40 מכתבים שיספרו על חייה.

כל הג'אז הזה

במקרה רגיל היינו חושבים – באיזה קטע נראה לך שאני הולכת לשתף איתך פעולה? ופונים למשטרה להגיש תלונה (או מחליטים להתעלם), אבל ליז, שלא יכולה לקחת את הסיכון שהזיכרונות שלה ימחקו, מתחילה לכתוב וכך לאט לאט נחשפים פרטים וסיפורים מהחיים של השניים.

לא התחברתי מייד לספר הזה. הדמות של יסמין, החברה הטובה של ליז, עיצבנה אותי, לא היה לי כח בשבילה. היא הזכירה לי אנשים שאני משתדלת להתרחק מהם ביום יום, טראבל מייקרית שדורשת יותר מידי תשומת לב. מתישה.

בשלב הזה אני לרוב מתבאסת ומפסיקה לקרוא בהדרגתיות, אבל פה משהו היה שונה, משהו אמר לי תמשיכי. לאט לאט הבנתי שהדמות הזו מספיק שולית כדי באמת להמשיך ולהנות מהסיפור.

הרעיון מגניב, חדשני, מקורי. הוא נציג של הדור שלנו. מביא אותנו להתבונן מהצד על העולם העכשווי שלנו, על כמה אנחנו תלויים בטכנולוגיה, כמה כוח אנחנו נותנים לה בחיים שלנו. כמה האינטרנט הוא הכלי הכי חזק שיכול להיות, כמה הוא יכול להרוס וכמה הוא יכול לבנות.
זה ספר מתעתע. והסוף? אני אצטט את עצמי – "מה?! מה?! רגע….מה?!!?!". היה מפתיע 🙂

"הרחמים העצמיים, סתם ככה יצא להם שם רע. רחמים עצמיים אין פירושם תבוסתנות, לא לא! לרחם על עצמך משמעו לגלות חמלה כלפי עצמך כאשר העולם איננו עושה זאת. להיות לך לרחם, למצוא לך בתוכך מקום חמים שתוכלי לנוח ולהתחזק בו. את, חמדתי, את היא ילדתך הבכורה! האם אימא כועסת על תינוקה כאשר הוא בוכה? טוב, אני לא מומחה, אבל אני מאוד מקווה שלא. היא מחבקת אותו, שרה לו, מזינה אותו, עד שהבכי פוסק. אז רחמי על עצמך מידעלע, עד שכבר לא תזדקקי לרחמייך."

יחד עם הספר יצא גם אתר אינטרנט, עולם וירטואלי כראוי לספר שעוסק בעולם הווירטואלי שם אפשר לרכוש את הספר ישירות מהמחברת המוכשרת סנונית ליס. הוא מגיע מודפס, דיגיטלי ו – שימו לב לשיחוק המטורף – כפרק פרק לתיבת המייל שלכם מהדמויות עצמן. איזה רעיון אדיר!!!

אגב, אין לספר שום קשר ישיר למוזיקה, אבל ברור שאחרי ששומעים את השם הזה המוח שלנו מייד מתחיל לנגן…and all that jazz

https://www.youtube.com/watch?v=W_xOSaaVUi8

תקציר:

אילו יכולתם לבודד רגע אחד מחייכם, ולהפוך אותו לערסל שתוכלו לשוב ולהתכרבל בו מתי שתרצו – באיזה רגע הייתם בוחרים? מה הייתם מוכנים לעשות כדי להשיב לרשותכם את הזיכרונות היקרים לכם ביותר, אם הייתם עלולים לאבד אותם לנצח?
עם הדילמות האלה נאלצת להתמודד ליז פיין, צעירה רגילה, בת 23, עם חיים "לא כל כך רגילים", כדבריה. מסלול חייה המבטיח של ליז נקטע באופן פתאומי בעקבות תאונה, והיא מושלכת החוצה, אל החלל הריק, ללא נקודת אחיזה. יום אחד גם המחשב הנייד שלה נגנב, וזמן קצר לאחר מכן היא מקבלת מכתב סחיטה.

הסחטן, "מישו", הוא גבר תל אביבי קל לשון וקהה חושים, המחזיק בחייה הווירטואליים של ליז כבבן ערובה. הוא דורש ממנה לכתוב לו 40 מכתבים שבהם תחשוף באותנטיות מוחלטת את חייה, את מחשבותיה ואת רגשותיה. אם לא תעשה זאת, הוא מאיים כי ימחק את התכנים שבמחשב שלה: מכתבים יקרים לליבה שאין להם תחליף ויומנים שבהם תיעדה את הזיכרונות החשובים לה ביותר.

קולותיהם של ליז, של "מישו" ושל דמויות מחייהם נשזרים זה בזה בסיפור סוחף, שבמהלכו נחשפים סודות מכוננים. חליפת המכתבים ביניהם מגוללת בפני הקורא בהדרגה את סיפור חייהם המורכב מחוויות צבעוניות, מאהבות אבודות, מטרגדיות ומניסיונות להתאושש מהן.

הרומן "כל הג'אז הזה" מציג דמויות אקסצנטריות שנעות בין העולם הווירטואלי לבין המציאות הפיזית, בין נעורים לבין חידלון. הוא נע עם גלי ההדף שמותיר אחריו האובדן, ומתחקה אחר תפקיד השפה בהתמודדות עמו. במקצב ייחודי הוא מתעד ללא פשרות את שבריריות הנפש האנושית החשופה לאקראיות החיים, ומנגד – את תעצומותיה.

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

איך להכניס ירוק הביתה - יומן מסע

איך להכניס ירוק הביתה – יומן מסע

הצלחתי לגדל ילד. תראו, הוא כבר בן 5 עוד שניה. אז החלטתי שאין סיבה שאני לא אצליח לגדל צמחים. נמאס לי להיות רוצחת צמחים ואין לי מושג אם אני אצליח אבל נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה. או שלא. נראה.

קראי עוד >>
פנטסטלינה, היער הקסום

הורים כותבים

ברשימת הדברים שהרשתות החברתיות הכניסו לחיינו אנחנו נוכל למצוא את העובדה שאנחנו יותר מודעים למה שקורה סביבנו, יותר קל לנו לשתף חוויות, יותר קל לנו לקבל השראה מאחרים ובעקבות כך גם ההנעה לפעולה, שלנו את עצמנו, היא יעילה יותר. אני מניחה שזו אחת הסיבות לכך שתופעת ההורים שכותבים לילדים שלהם ספר הולכת וצוברת תאוצה. וזה ממש מגניב בעיניי.

קראי עוד >>
A Five-Minute Life

A Five-Minute Life \ Emma Scott

אחת הרכישות היותר מוצלחות שהיו לי היא המנוי שעשיתי לקינדל אנלימיטד – זה מנוי חופשי לחלק גדול מאוד מספריית הקינדל של אמזון. תשלום חודשי וקריאה

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה