חוזרת להיות ילדה, הקסם של תאטרון הקרון

הרבה לפני שהפכתי לאמא, הייתי דודה במשרה מלאה ל-7(!) אחיינים, ארבעה מהם הייתי רואה על בסיס יום יומי. מאז שיוני נולד התפקיד הזה קצת זז הצידה, מספר האחיינים עלה ולפחות בהרגשה שלי הפכתי להיות הרבה פחות נוכחת.

בתחילת החופש הגדול מאיה, בת 6, שאלה אותי מתי אני אקח גם אותה להצגה, כמו שלקחתי את יוני, זה עשה לי קווץ' בלב ומיד קבעתי איתה שנלך, רק אני והיא, לסרט. אבל אז תאטרון הקרון הזמינו אותי ליום החשיפה של הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות, וכמובן שקפצתי על המציאה, הזדמנות מעולה לזמן איכות עם מאיה.

תאטרון הקרון

מאיה כל כך חיכתה ליום הזה, וממש התרגשה מזה שזה הולך להיות לגמרי היום שלה, רק אני והיא. אחרי מה שהרגיש כמו שבוע בפקקים הצלחנו להגיע לבית ציוני אמריקה בדיוק להצגה הראשונה "הגשם של סבא אהרון", עליה אני בהחלט יכולה להגיד – זו הצגת הילדים הכי יפה שראיתי (זוכרים שיש לי ותק של 14 שנה כדודה?).

ההצגה מבוססת על סיפרו של מאיר שלו "הגשם של סבא אהרון" והיא מספרת על שלושה סבאים שהלכו לחפש את הגשם האבוד. עם תפאורה שעשויה מארגזי קרטון בלבד וים כישרון, 3 שחקנים על הבמה הצליחו לרתק קהל שלם של ילדים, הורים, סבים, סבתות וגם דודה אחת – ההצגה הזו פונה לכולם, היא מצחיקה, שנונה ויצירתית בצורה בלתי רגילה.

הגשם של סבא אהרון
הגשם של סבא אהרון

עברנו עוד 3 הצגות נהדרות באותו בוקר – טיול לילי שהייתה הצגה קסומה במיוחד על ילדה קטנה שמתקשה להרדם, למה בכה הדג המשעשעתהמבוססת על סיפורי חיות של עודד בורלא ושאני חייבת לקחת גם את יוני אליה, ואת הנהג שהפך לתזמורת שבהחלט מוכיח שאין גבול לדמיון.

[pojo-slideshow id="2918"]

מה שהכי הפתיע אותי, במיוחד בהקשר של מאיה חובבת הנצנצים והנסיכות, זה עד כמה היא נהנתה. כל ההצגות כל כך שונות מעולם המופעים שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות, הן הצגות קטנות, מינימליות, צנועות וכל כך סוחפות. הן מוכיחות שאין צורך באורות מסנוורים ותלבושות מוגזמות כדי לרגש ילדים, צריך הרבה הרבה פחות – צריך בסך הכל סיפור וקצת דימיון.

הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות יערך השנה בירושלים בתאריכים 6-10 לאוגוסט, אז אם אתם מחפשים דרך לשעשע את הילדים בחופש ולהנות גם בעצמכם – לכו לראות.

ותודה למאיה שבזכותה חזרתי לרגע להיות ילדה. ונהנתי כל כך.

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

giphy.com

המתנות (השוות באמת) שכל אמא טרייה תשמח לקבל

האם יש מניע חבוי בצורה לא אלגנטית בעליל מאחורי הפוסט הזה? אולי. האם אני הולכת לשלוח אותו למשפחה הקרובה בקטע של "אני רק מניחה את זה פה ותבינו מזה מה שתבינו"? לא מכחישה ולא מאשרת. ובמילים אחרות – מארז עוגות/פירות/שוקולדים זה ממש נחמד אבל החודשים האחרונים לימדו אותי שצריך לעשות מהלימונים לימונדה ומסוכרת ההריון שלי – מוחיטו.

קראי עוד >>
יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה