הדרקון שביקש אבירים לנשנש / אלי וולארד ובנג'י דיויס

הדרקון שביקש אבירים לנשנש הוא הכי ספר על "השלום מתחיל בתוכנו". עם שני ילדים, אחד דרקון והשני בן אדם, שנפגשים במקרה בלי דעות קדומות והופכים חברים.

דראם הדרקון וג'יימס האביר, שניהם מגיעים משושלת של אויבים שאמורים לחסל אחד את השני, אבל בפגישה הראשונה ג'יימס בטוח שדראם הוא ברווז מוזר, ודראם בטוח שג'יימס הוא סתם ילד והם מעבירים יחד יום שלם שבו ג'יימס מטפל בדראם הפצוע.

למחרת דראם בא להודות לג'יימס על הטיפול ולהמשיך במסע שלו למציאת אביר בעל שריון פריך לנישנוש, ואז הוא מגלה שג'יימס הוא בכלל אביר.

הדרקון שביקש אבירים לנשנש

"זה אומר שאתה תצטרך להיות ארוחה?"
"זה אומר שאצטרך להילחם נגדך?"

ובשיא הדרמה, כמו בכל ספר ילדים, הם זורקים את כלי המלחמה ומכריזים "אין מצב!" ובכך מסתיים סיכסוך של שנים.

אח, אם העולם היה מתנהל על ידי ילדים, הכל היה הרבה יותר פשוט 🙂

ספר חמוד, שנון, נאיבי במידה מדוייקת, עם איורים מדהימים וקסומים.
מאוד מאוד מומלץ!

את הסרטון הזה יוני ביקש לשלוח לחברים מהגן בזמן הבידוד במשבר הקורונה.

חן יאקה שומרון, למה לא סיפרתם לי?!

היי לך

אם זו הפעם הראשונה שלך כאן – אז היוש! ואיזה כיף שעצרת לקרוא אותי. "למה לא סיפרתם לי" הוא בלוג ההורות שלי, אבל מצד שני הוא  כבר מזמן לא רק בלוג ההורות שלי. תוכלי לקרוא כאן על כל הדברים שמעניינים אותי, מעסיקים אותי, מתסכלים אותי או מצחיקים אותי. 
בקיצור,  טוב שבאת.

ניוזלטר

אם אתן בקטע – אני מעדכנת במייל מידי פעם, כשעולה תוכן חדש. אבל לא יותר מידי.
ain't nobody got time for that

עוד תוכן

יערה ציקורל, צילום: מאיה חבקין

אמא כמוני – יערה ציקורל

מכירה את הבתים האלה שאת מסתכלת על תמונות שלהם ואומרת – זה נראה כמו בית של משפחה אמיתית, כייפית ומגניבה? ככה זה מרגיש כשאני נתקלת בפרוייקטים של יערה. וכמו הפרוייקטים שלה ככה גם היא – אמיתית, כייפית, מגניבה. ג'ינג'ית אמיתית שיכולה ליצור לך חדר משלך – וביננו, זה אחד הדברים הכי נחוצים לנו היום.

קראי עוד >>
ברידג'רטון-הדוכס ואני, ג'וליה קווין

ברידג׳רטון – הדוכס ואני

הדו קרב הנצחי בין ספר לסדרה (או סרט) שוב כאן, והפעם אין מנצחים ומפסידים. הנאה מובטחת בשני המקרים, חוויה שונה מכל אחד מהם. או במילים אחרות – הוא סבבה והכל, אבל תקראו קודם את הספר.

קראי עוד >>
צילום: ענבל כבירי

אמא כמוני – ענבל כבירי

טוב, בואי נשים את זה מייד על השולחן – ענבל גרה 10 דקות מברצלונה, מוקפת ירוק, וממרומי קומה 3 בפתח תקווה אני מקנאה בה על כך מאוד מאוד. בנוסף היא צלמת אז את יכולה לנחש איך הנופים עוברים דרך העיניים והידיים שלה. בקיצור, הנה לך עוד אמא שממש שווה להכיר.

קראי עוד >>
איור: רעות בורץ

אמא כמוני – רעות בורץ

אם החיים שלי היו מתורגמים לקומיקס, אין לי ספק שרעות הייתה זו שמאיירת אותם. היא אמא כנה, צינית, מוכשרת, מצחיקה ומרגשת. על הדרך היא תמיד עושה לי חשק להרים את העיפרון (הדיגיטלי) שלי, לחזור למקורות ולהתחיל ליצור. אבל עד שזה יקרה, שאלתי אותה כמה שאלות שסיקרנו אותי במיוחד.

קראי עוד >>

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה