האורחת: הילה בן צבי. בת 36, נשואה ואמא לילד בן ארבע. מושבניקית בעברה, וגרה כיום בעיירה קטנה וחמודה. אוהבת לקרוא ולהיות בטבע, חולמת ללמוד מוזיקה ואמנות. לא עובדת כרגע – נמצאת בתקופה של מילוי מצברים וחיפוש כיוונים חדשים.

אחד מהדברים שהכי עוזרים לי בהורות, עם כל האתגרים והשאלות שהיא מביאה, זה החברות בקבוצות הורים. יש לי קבוצה אחת ממשית, אמהות שנפגשתי איתן פעם בשבוע בחופשת הלידה המתמשכת, והפכו לחברות אמיתיות, וכמה קבוצות בפייסבוק.
בכולן אני יכולה לספר, לחלוק ולשאול (אם כי אני בעיקר מקשיבה וקוראת שאלות של אחרים), ומה שהרבה פעמים הכי עוזר לי – בקבוצות האלה אני מבינה שהקשיים שאני מתמודדת איתם, כשזה רק אני והילדון לבד בבית או בגן משחקים, וגורמים לי להרגיש נורא לבד – הם קשיים שכולם חווים.
הילדון קם בבוקר עצבני ושיגע אותי כל היום? – זה נורמלי, זה קרה אתמול לחברה אחת ולפני שבוע לחברה אחרת. הוא מתעקש לנעול נעליים בקיץ? – זה תואם גיל. אין לי סבלנות אליו? בא לי לברוח לשבוע? קורה לכולם.

רק על נושא אחד לא מצאתי עם מי לדבר.

איך זה להיות אמא שמתמודדת עם דיכאון. שלוקחת תרופות. זה נושא שלא העזתי לדבר עליו עם רוב החברות שלי, בטח לא בשיחות בקבוצה, ולא העזתי להעלות בקבוצות בפייסבוק, כי פחדתי להיחשף, וגם חשבתי – מי יענה לי? הרי רוב האנשים במצבי לא רוצים להיחשף ברמה כזאת. וממש היה חסר לי מקום לדבר על זה.

מתישהו הבנתי שאני יכולה ליצור לעצמי את המקום הזה. יש קבוצות בפייסבוק סביב כל נושא שבעולם. אני יכולה לפתוח אחת על הנושא הזה. הרעיון הזה התבשל אצלי הרבה מאד זמן.
וערב אחד, בלי תיכנון מוקדם, התיישבתי מול המחשב ועשיתי את זה. קראתי לקבוצה "הורים על כדורים".
ואז כדי שיגיעו אנשים לקבוצה, סיפרתי על זה בשתי קבוצות הורים בפייסבוק שמונות כל אחת כמה אלפי חברים. ואז, כיוון שכבר "יצאתי מהארון" בצורה כ"כ פומבית, כתבתי על זה גם בפרופיל האישי שלי, אז עכשיו כל חברי הפייסבוק שלי יודעים.

קיבלתי תגובות מאד תומכות ומחזקות, אבל מה שהכי משמח אותי, הוא שהקבוצה הולכת וגדלה, והיא בדיוק מה שחלמתי עליו – מקום לספר, לחלוק, לשאול, לבקש ולתת תמיכה, לבכות, וגם לצחוק על זה, ובעיקר להרגיש פחות לבד, ויותר נורמליים. כן, גם אנשים עם הפרעות נפשיות רוצים להרגיש נורמליים…
אני חולמת שגם הקבוצה הזאת תמנה אלפי חברים, כי אני יודעת שיש אלפי הורים בארץ שמתמודדים עם הקשיים האלו, ואני חושבת שהקבוצה יכולה לעזור להם.
אז אם גם את אמא על כדורים, או שבעלך על כדורים, או שלא הלכת לאיבחון, אבל נדמה לך שאולי מאז שילדת את בעצם בדיכאון, או שאת הולכת לדיקור נגד החרדות, כי את לא רוצה לקחת כדורים, בואי. בואי לצחוק ולבכות איתנו, כי אנחנו מבינים מה עובר עלייך.

הקבוצה סודית, כדי לשמור על הפרטיות של החברים בה. אפשר להצטרף אליה ע"י כתיבת הודעה בדף "הורים על כדורים – דף פניות".

אם גם לכן יש נושא חשוב שאתן רוצות לספר עליו, מוזמנות לכתוב לי:
[pojo-form id="2861"]