כבר 3 שנים שאני לא חוגגת יום הולדת. לפני 3 שנים הייתי באמצע ההריון הנוראי שלי וממש לא עניין אותי התאריך או כל דבר אחר, ובשנתיים האחרונות, בגלל שאני ויוני נולדנו בתאריכים די קרובים, הפרש של 12 ימים, אני מוצאת את עצמי מתרגשת מיום ההולדת המתקרב שלו ופחות משלי.

לפני שבועיים איתגרה אותנו יונית צוק הבלוגריסטית לכתוב רשימה של דברים קטנים שעושים לנו שמח, זה מיד הזכיר לי שיום ההולדת שלי מתקרב (32!) והתחלתי לעשות רשימה של כל הדברים שמעלים בי חיוך, שמחתי לגלות שהרשימה הזו הפכה לארוכה מאוד.

והבוקר הכל התחבר לו יחד. בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 דיברו על מיזם ישראלי חדש שנקרא עשרת ימי תודה (אנחנו כבר ביום החמישי מסתבר) שמטרתו להציע את המושג תודה כמענה לימים הקשים האלו שבין יום השואה ויום העצמאות. לראות את מה שיש ולהודות עליו.

אז יש לי היום יום הולדת, וזו הרשימה שלי והתזכורת שלי לדברים הקטנים האלה שעושים לי נעים בלב והייתי מאוד רוצה להגיד עליהם תודה!!!

האינטרנט

האינטרנט פותח בפנינו כל כך הרבה דלתות שרק מוכיחות עד כמה שאין גבול ליכולות שלנו. הכל זמין, הכל כאן, הכל עכשיו. אני כל הזמן לומדת, כמעט בכל יום, משהו חדש אפילו בלי להתכוון.
אני חייבת לאינטרנט את היום-יום שלי, את העבודה שלי שאני כל כך אוהבת, את שעות הפנאי והמון חברים. ויש בו גם מלא סרטונים קורעים וסיפורים מטופשים שזה פשוט… אושר.

שלמה ארצי

הזמר האהוב עלי. אצלו הכל מתחבר. כל שיר חדש שיוצא לו תמיד מרגש אותי.
כל מילה אצלו כתובה בדיוק במקום. הוא בעיני הסמל לישראליות. הפסקול של החיים שלי.

צילום

אני אוהבת ללכוד רגעים. אני אוהבת לשמר זיכרונות.
תמונות טובות הן כאלה שאני אסתכל עליהן גם אחרי כמה שנים והן עדיין יעלו אצלי חיוך.

מילה טובה

כשאנשים משקיעים כמה דקות מעצמם כדי לתת תשומת לב – זה שווה המון. לא תמיד יודעת איך להתמודד עם זה אבל זה תמיד מעלה חיוך.

לא פעם זה קשה
אבל לרוב מילה טובה
מיד עושה לי טוב
רק מילה טובה
או שתיים לא יותר מזה.

הקפה של הבוקר

ואני מיד נרגעת. קפה זה טקס. זה הריח והרעש והחלב המוקצף.
אנביבו לונגו של נספרסו אם תהיתם. לא יכולה להתחיל בוקר בלעדיו.

אמסטרדם

אוי אמסטרדם. לא משנה כמה פעמים אני אגיע אלייך, את תמיד תחדשי לי. תמיד עם אנרגיות, תמיד עם שקט.
יש בה הכל מהכל. ופאי תפוחים מושלם. איך בא לי להיות שם עכשיו.

תותים

אני אוהבת אוכל בכלליות ותותים בעיקר. כל כך טעים. הכי טעים.
וגם שוקולד, ואבוקדו ולחם טרי ובכלל פחמימות…
נאמ. נאמ. נאמ.

התמונה מתוך: visualhunt.com

קריאה

קריאה זה הפינוק שלי, זה הזמן החופשי שלי, הסימן שנגמר עוד יום. אם אני קוראת ספר טוב אני יכולה להסתובב איתו שבוע שלם בתוך הראש, להיזכר בקטעים ממנו ולשחזר את ההנאה.
זה מעשיר את הדמיון יותר מכל סרט, זה מעורר השראה, זה יכול לעזור לי להבין דברים, לסדר את הראש.
ספרים זה כייף, הכי כייף.

לפגוש כריכות שלי בחנויות הספרים

ואם כבר ספרים אז הבייביז שלי, הכריכות שלי. תמיד רציתי להוציא מוצרים משלי למכירה, עדיין לא ממש יצא לי, אבל הכריכות האלה הן סוג של הגשמת חלום. תמיד כשאעבור על יד חנות ספרים אני אכנס להציץ עליהן, להגיד שלום.

שיגרה

כל כך מבורכת. עם האמהות למדתי כל כך להעריך אותה. סדר יום. שאף אחד לא חולה. שהתוכניות לא משתבשות. הפרחים פורחים והציפורים מצייצות. שהכל בסדר. כל יום כזה מבחינתי הוא יום מצויין.

לחפוף את הראש במספרה

איזה! כייף! זה!

החברות שלי

אלה שאני מדברת איתן בכל יום על כלום ועל הכל, אלה שלא שופטות, אלה שתמיד יקבלו את הקיטורים שלי, אלה שאני אתייג באיזה שטות בפייסבוק והן יבינו בלי צורך להסביר בדיוק למה אני מתכוונת, אלה שאיתי מבית הספר ועברו איתי בערך הכל ועדיין כאן.

יוני

נו ברור ואיך אפשר שלא. אם לפני שנתיים גם ככה הייתי טיפוס חייכן אז אחרי שיוני נולד זה הכפיל את עצמו פי כמה. אם פעם הדבר הראשון שהייתי עושה בבוקר זה לעבור על הטלפון, היום זה לקום ולגשת אליו עם חיוך ובוקר טוב.
הסיבה לכל דבר והטריגר לכל צעד שאני עושה היום. והוא גם ממש מתרגש מיום ההולדת שלי ❤

ומה עוד?

שמעון, אחיות שלי, ההורים שלי, סדרות טובות, להיות אחרי אימון, להיכנס למיטה אחרי יום ארוך, לקנות בגדים חדשים, ציוד משרדי, ריח של גשם ראשון, שישי אחר הצהריים, אמבטיית שמש, גלויות, יום העצמאות, מערכונים ישנים של דומינו גרוס, מוזיקה, פילאטיס, מים קרים ביום חם, הקארדשיאנס ו…ימי הולדת 🙂