אנחנו מכירים כל כך הרבה סיפורי נסיכות ואבירים שתמיד הולכים לפי הנורמה הקבועה – נסיכה חסרת ישע שזקוקה לאביר שיציל אותה, אבל לא כאן. הנסיכה הכי גרועה היא סוג של ספין אוף משעשע לכל הסיפורים האלה.
מי-טל הנסיכה הבודדה והמשועממת מחכה כבר מאה שנים לנסיך שיזיז ת'ישבן המלכותי שלו ויושיע אותה, וכשהוא מגיע היא ממהרת לתקתק עניינים – יאללה נשיקה ובוא נעוף מפה, העיקר לצאת כבר מהטירה.
בניגוד לתוכניות שלה לחופש ולסוף הטוב שבו היא תזכה, הנסיך השוביניסט כולא אותה בדירת גג במגדל ומכריז (לאט, כדי שהיא תוכל לקלוט) אני לובש את השריון – את לובשת שמלות.
יש רגעים שהספר מרגיש מתאמץ מידי להביא לקורא את נושא המגדריות – הנסיך הבריון אל מול הנסיכה שרוצה להיות עצמאית וחופשיה אבל עדיין זה ספר מצחיק במיוחד ומלא שטויות.
את מאיה, האחיינית בת הכמעט 6 שלי, הפתיע מאוד השם של הספר – נסיכה גרועה?! לא יכול להיות. פחות התאים לגיל של יוני (שנתיים) אבל האחיינים הבוגרים יותר צחקו ונהנו במיוחד מהשנינויות והעקיצות.
אני ממש לא מתחסדת, אבל התפלאתי למצוא בספר ילדים את המשפט "הנסיך שלי אידיוט" וזה הוריד לו נקודות מבחינתי.