אני: יוני, מה זאת אהבה?
יוני: אהבה? עוגת שוקולד!

13 בפברואר 2017, יום האהבה

רוצה לקבל עידכונים?
זה המקום:

אני: יוני, מה זאת אהבה?
יוני: אהבה? עוגת שוקולד!

13 בפברואר 2017, יום האהבה

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

20 דברים שלא ידעתם עלי

20 דברים שלא ידעתם עלי

כבר הרבה זמן שאני נתקלת בפוסטים בסגנון הזה ותמיד אמרתי שאני חייבת לעשות אחד כזה. בכלל, אני אוהבת רשימות. התכנון המקורי היה לכתוב 10 דברים שלא ידעתם עלי, אבל לא הצלחתי להפסיק והמשכתי ל-20. ובתור אחת שמאוד קשה לה להעיד על עצמה – זה מאוד הפתיע אותי. אז קבלו: 20

קראי עוד »
להיות אמא כאילו אף אחד לא שופט

לצאת לחירות – להיות אמא כאילו אף אחד לא שופט

אז הנה, עשיתי גם חיבור לפסח ? אבל האמת היא שזה בדיוק מה שזה. שיחרור. חופש. קוראים לי חן ואני גיליתי שגם את האמהות המושלמות ביותר, בעיני לפחות, אנשים זרים שופטים! (סאונד אפקט של התגלות) כמכורה לאינסטגרם (תעקבו אחרי פה) אני מפתחת קשרים עם כמה אמהות שנראות לי מגניבות. רובן

קראי עוד »
כל הג'אז הזה

כל הג'אז הזה / סנונית ליס

זה מתחיל בסיוט הכי גדול שלי – שמישהו יגנוב לי את המחשב. מעבר לטרחה של לקנות חדש, להתרגל אליו, להפוך אותו לשלי, יש במחשב שלי, עד כמה שהוא כלי עבודה, את כל החיים שלי בערך. לא בערך, יש בו את כל החיים שלי, כך שמיותר לציין שמזה התבאסתי בשביל ליז.

קראי עוד »
in the company of women

In The Company Of Women / Grace Bonney

"מה רצית להיות כשהיית קטנה?" זו השאלה איתה נפתח כל ראיון בספר הנהדר הזה. זו השאלה הכי מתאימה לספר שעוסק כולו בחלומות והגשמה. אז למי שלא שמעה, ולמי שלא מכירה – In The Company Of Women, ספרה של גרייס בוני המייסדת של Design*Sponge  – מגזין/בלוג עיצוב/יצירה או ה-תנ״ך של כל

קראי עוד »
Let Go, Pat Flynn

Let Go \ Pat Flynn – על תוכניות, חלומות והחיים עצמם

לפני 4 שנים עשו לי שיחת שימוע. מי שמכיר אותי יודע היטב שאני לא בחורה בעייתית במיוחד, תמיד עושה את העבודה שלי ומשתדלת שתמיד זה יהיה על הצד הטוב ביותר. אז לא, לשיחה הזו לא ציפיתי. עבדתי כשנה בחברת משחקים כמעצבת גרפית, עבודה שגרתית של לעשות את אותו הדבר בכל

קראי עוד »
מה היית אומרת לעצמך הצעירה

מה היית אומרת לעצמך הצעירה?

מה היית אומרת לעצמך הצעירה? אילו טעויות היית חוסכת לה? ואילו היית מתעקשת שהיא תחווה? עם מה היית מציידת אותה לדרך? מה היית מעצימה בה? מה היית משייפת? נתקלתי במכתב שכתבה הסופרת (המדהימה, אגב) דר' מאיה אנגלו לעצמה הצעירה יותר, הרגשתי שהייתי שמחה אם היו אומרים לי את זה כשהייתי צעירה

קראי עוד »
ליבי-וחורים-שחורים-אחרים

לבי וחורים שחורים אחרים / יסמין ורגה

"הוא לוחץ את כף ידי חזק כל כך, שאני כבר לא מרגישה אותה. הלוואי שמישהו היה עושה את זה ללב שלי." התחלתי לקרוא את לבי וחורים שחורים אחרים כי זה הרגיש כאילו כולם מדברים עליו. את ההמלצות קראתי אחרי שכבר הייתי אחרי כמה פרקים ועדיין לא באמת הבנתי על מה כל הסיפור. הוא הרגיש

קראי עוד »
יום-המשפחה

"אמא, אני אוהב אותך" (עכשיו תני לי מה שאני רוצה)

ליום המשפחה תכננתי לכתוב על כמה מרגשת הייתה הפעם הראשונה שיוני אמר לי "אמא, אני אוהב אותך". תכננתי לספר על החמימות הזאת בלב והדמעות של ההתרגשות, על התחושה הנפלאה, על זה ששום דבר לא משתווה לזה… ואז הבנתי שהוא משחק בי היצור הקטן הזה… הוא קלט אותי. הייתי בטוחה שיש

קראי עוד »
שלי-עד-חצות

שלי עד חצות / ל. קלייפס

רומן רומנטי זה טוב. רומן רומנטי-היסטורי זה כבר מעולה. תחשבו ג'ין אוסטן מבחינת האווירה והתקופה, תוסיפו לשם דמות ראשית נשית, פמיניסטית, חזקה, אישה-אישה, כזאת שגברים לא יגידו לה מה לעשות, ואז תכניסו גבר צועני יפה ששובר לה את המוסכמות. וסקס. יש יותר טוב מזה? איך אני אוהבת! אז 'שלי עד חצות'

קראי עוד »
היפרמזיס-גראבידרום

5 דברים שלמדתי אחרי הריון עם היפרמזיס גראבידרום

לפני מספר חודשים נתקלתי בקבוצת פייסבוק בשם היפרמזיס גראבידרום -קבוצת תמיכה ופתאום, בפעם הראשונה, הבנתי שאני לא מדמיינת, שלא התפנקתי, שאני לא לבד. עברו כמעט שנתיים מההריון שלי עם יוני וזה עדיין מאוד טרי מבחינתי. הבחילות, ההקאות, חוסר התפקוד הטוטאלי והרגשת התסכול והייאוש. ופתאום יש לזה שם ויש עוד נשים כאלה והן

קראי עוד »
על חולד קטן שרצה לדעת מי עשה לו על הראש

על חולד קטן שרצה לדעת מי עשה לו על הראש / וולף ארלברוך

כשהחולד הקטן הוציא את ראשו מעל האדמה, כדי לראות אם השמש כבר הופיעה, זה קרה: (זה היה עגלגל וחום, זה נראה קצת כמו נקניקיה- ומה שהכי גרוע: זה נפל לו ישר על הראש) נפלאות הגמילה מחיתולים מביאים אותי לגלות עולמות חדשים ומרתקים בתחום הספרים. אני לא יכולה להגיד שיש בעקבות

קראי עוד »
העצמה נשית

על פחמימות, העצמה נשית ושבועות עמוסים

איזה שבוע היה לי? בואו נגיד שאם היה לפני מגש בורקסים עכשיו, אני נשבעת שהייתי מחסלת אותו בשניה בלי לחשוב על התוצאות. כזה שבוע. ואני עייפה. ממש. מותשת. עומס מטורף בסטודיו, עבודה עד 23:00 בכל יום כדי לנסות ולהספיק את הכל. והכל דחוף והכל לעכשיו והכל הכל בדקה ה-90. אז

קראי עוד »