אני: יוני, מה זאת אהבה?
יוני: אהבה? עוגת שוקולד!

13 בפברואר 2017, יום האהבה

רוצה לקבל עידכונים?
זה המקום:

אני: יוני, מה זאת אהבה?
יוני: אהבה? עוגת שוקולד!

13 בפברואר 2017, יום האהבה

רוצה לקבל עידכונים? זה המקום:

פיות-האותיות

פיות האותיות / עדי רמבה ארז

  יוני כבר בן שנתיים וחצי, ובזמן האחרון הוא ממש בעניין של שפה. הוא מקשיב לצלילים מחפש חרוזים ומנסה לזהות אותיות שהוא מכיר (זה בעיקר י' ו-ש', בכל זאת בן שנתיים שבטוח שהעולם כולו סובב סביבו:)) אני, כידוע, חובבת יצירה נשית מקומית וחובבת ספרים, אז כשנתקלתי באחת הקבוצות בפייסבוק בספר

קראי עוד »
אופיר פרחי, סוכרת נעורים

לשבור מיתוסים / חודש המודעות לסוכרת נעורים

האורחת: נועה קליין פרחי. בת 31, נשואה לרועי ואמא לאביב(5), אופיר (3) ואסף (1). גרה בהוד השרון ומנהלת גן פרטי. בין היתר היא אחת מחברותי הטובות ואין גאה ממני לארח אותה כאן לפוסט. לפני שנה וחצי היא נכנסה לחיינו. ילד קטן ומתוק הפך למתוק יותר… סוכרת נעורים. עם הסוכרת נכנסו

קראי עוד »
גמילה-מחיתולים

המדריך *האמיתי* לגמילה מחיתולים (ויש גם מתנה!)

אני תוהה איך להתחיל את הפוסט הזה, ממש כמו שתהיתי איך אני אמורה להתחיל את כל עניין הגמילה מחיתולים עם יוני. איך בכלל ניגשים לזה? מה עושים? וחשוב מזה – מה לא עושים? זה התחיל רגע לפני החופש הגדול, כולם אמרו שהוא "מוכן" וחבל ותתחילי והחופש הגדול, כשהוא איתך בבית

קראי עוד »
למה בלוג

אז למה בלוג?

כי ביקשו ממני. וגם כי קצת רציתי. הסיפור שלי עם בלוגים לא היה מתוכנן, ואני מתארת לעצמי שאם ההריון של יוני היה רגיל ונסבל אז גם קרוב לוודאי שהייתי ממשיכה לקטר בפייסבוק ולא פה. אבל זה לא קרה. אני תמיד מגדירה את עצמי כאחת שחיה ברשת, אני זמינה כמעט תמיד,

קראי עוד »
כפיות, לילך סיגן

כפיות / לילך סיגן

יש לי בעיה עם ספרות מקומית, היא כאילו לא מצליחה לחדור אלי. בזמן שאני מחפשת קצת אסקפיזם, מציאות מדומה להתנחל בה באמצעות הקריאה, זה מרגיש שספרות ישראלית, טובה ככל שתיהיה, לא מספקת את הבריחה הזו, היא קרובה מידי ומציאות מידי. ואז התחלתי לקרוא את כפיות, שמשך אותי מהפעם הראשונה שנתקלתי

קראי עוד »
2017 Blog Day

Blog Day 2017

אני חיה בעולם וירטואלי, מחשב או טלפון זה לא כזה משנה לי, העיקר שיש חיבור לאינטרנט. וכמו שאתן בטח יודעות, כשאת אמא חדשה שערה בשעות שכולם ישנים החיבור הזה הכרחי יותר מתמיד. ככה התחלתי להיכנס לעולם ה-Mommy Blogs מבלי לדעת שיש בכלל עולם כזה. חיפשתי תשובות לכל מיני תסכולים שחוויתי

קראי עוד »
גן המפלצות

כשילד בן שנתיים שם לך מראה בפנים

החופש הגדול עוד לא התחיל אצלנו ובמעט הזמן שנשאר לי אני מנסה להספיק כמה שיותר עבודה, זו טעות כי אני מעמיסה על עצמי הרבה יותר ממה שאני יכולה לשאת ואז נשארת לחוצה ועצבנית וכמובן שמי שסובל מזה הכי הרבה זה יוני שמחפש גם הוא את הזמן שלי. לפני שבועיים נסענו

קראי עוד »
תאטרון הקרון

חוזרת להיות ילדה, הקסם של תאטרון הקרון

הרבה לפני שהפכתי לאמא, הייתי דודה במשרה מלאה ל-7(!) אחיינים, ארבעה מהם הייתי רואה על בסיס יום יומי. מאז שיוני נולד התפקיד הזה קצת זז הצידה, מספר האחיינים עלה ולפחות בהרגשה שלי הפכתי להיות הרבה פחות נוכחת. בתחילת החופש הגדול מאיה, בת 6, שאלה אותי מתי אני אקח גם אותה

קראי עוד »
קולו של ארצ'ר, מיה שרידן

קולו של ארצ'ר / מיה שרידן

יש לי תמיד קונפליקט כזה בעבודה בין זה שאני צריכה לעצב כריכה לבין זה שאני רוצה לקרוא את הספר. כשאני מקבלת ספר לעיצוב אני מעדיפה שלא לקרוא אותו כדי שאני אוכל להעביר את המסר הכללי שבו, לא להיות מקובעת לסממנים ספציפיים שאני התחברתי אליהם, הרי כל אחד מתחבר למשהו אחר.

קראי עוד »
צוצי שומר המוצצים

צוצי שומר המוצצים

כשיוני חזר לגן מחופשת פסח משהו עבר עליו. הייתי בטוחה שזו שוב ההסתגלות לגן, אבל עבר שבוע והילד בוכה בהיסטריה בכל בוקר כשאני משאירה אותו שם. אחרי כמה ימים ישבתי עם הגננת לשיחה וניסינו להתחכות אחרי השבועיים האחרונים בניסיון להבין מה עובר על הילד. לשמחתי הגננת שלו טובה בלעשות הקשרים

קראי עוד »

פוסט אורח | הורים על כדורים

האורחת: הילה בן צבי. בת 36, נשואה ואמא לילד בן ארבע. מושבניקית בעברה, וגרה כיום בעיירה קטנה וחמודה. אוהבת לקרוא ולהיות בטבע, חולמת ללמוד מוזיקה ואמנות. לא עובדת כרגע – נמצאת בתקופה של מילוי מצברים וחיפוש כיוונים חדשים. אחד מהדברים שהכי עוזרים לי בהורות, עם כל האתגרים והשאלות שהיא מביאה,

קראי עוד »
דברים שרואים משם

דברים שרואים משם

יש רגעים שאני מרגישה כאילו המוח שלי עומד להתפוצץ מרוב דברים שאני צריכה לזכור. אינספור פתקים באייפון ועל יד המחשב, רשימות על הלוח ובמאחורה של הראש. לו"ז, לקוחות, חגים, פגישות, עבודה, עבודה, עבודה. אני סוגרת חודשיים עמוסים במיוחד בסטודיו, מרוץ נגד השעון, נותנת את ה-100% שלי ועדיין לא מספיקה הכל.

קראי עוד »